שאלה
הייתי בשיעור שלך בישיבת הגוש כאשר הייתי שם בשבו"ש. בשיעור תיארת את שיטתו של הרב קוק כפירמידה שהכל מוביל בה אל הקודש.ולעומת זאת את המזרחי של פעם שיש קו באמצע דתי-לאומי, הקיבוץ-הדתי, ישיבת-הסדר וכו'. רציתי לשאול מיהם הרבנים אשר תמכו/תומכים בגרסה השניה בה יש ערך עצמי גם לחול, אפילו שאין הוא דווקא מגיע בסוף לקודש. (תקן אותי בבקשה אם לא הבנתי את כונתך).
והאם ידוע לך על חומר קריאה שאתה יכול להפנות אותי אליו בנושא?? תודה רבה. אשר
תשובה
שלום וברכה
כל עולם הרבנות סובר כי מקומו של החול יונק מהיחס של הקודש אליו, וההכרה בו נובעת מהעובדה כי הקודש (לדוגמה: ספר בראשית) מכיר בקיומו של החול.
זה המשותף.
ההבדל הוא שבעוד שהרב קוק בחן כל יסוד בחול לאור השאלה האם הוא משרת באופן ישיר את הקודש, הציונות הדתית ראתה בעצם ההישגים בעולם החול (מדע, תרבות, חברה) הישגים ראויים שאינם צריכים להיבחן מצד עצמם כל הזמן, אלא הם חלק מייעוד האדם בעולם כפי שהגדיר אותו הקודש.
כתבו על כך רבים, ונראה לי כי תמצא את מבוקשך גם במשנת הרב סולובייצי'ק וביחס שלו אל האדם, ייעודו, כוח היוצר שבו וכדו'.
כל טוב