שיחה עם אישה

שלום וברכה

אנסה להעלות מספר רעיונות, אך ודאי שאין זו "תשובה" הבאה להסביר כל מה שחז"ל התכוונו, אלא נקודת מבטי.

בסך הכל העובדות בשטח מדברות בעד עצמן. כשאדם מדבר עם אשה, הוא מדבר אחרת. לא תמיד, אבל לעתים, עוברות לו בראש מחשבות אחרות מלבד תוכן השיחה. וכך גם לאשה חשוב מאוד למצוא חן בעיני המדבר איתה.

באופן טבעי ובריא, כל אדם נמשך לבן המין השני, בפרט בגיל ההתבגרות והלאה. ומכיון שלכל אחד חשובה התדמית שלו, הוא מרגיש צורך גדול לא לפגוע בתדמית דוקא כאשר הוא מדבר עם המין השני, כדי לא לפגוע ברצון להיות בקשר.
מכאן יכול להתגבר באדם הפיצול בין מה שהוא באמת לבין מה שהוא חושב שהוא, ובמקום להכיר במה שהוא הוא בונה לעצמו תדמית של מה שהוא. מצב זה ודאי מונע מאדם לעבוד את ה' באמת, והוא בעצם ניצן שיכול להתפתח לגאווה.

מעבר לכך, כיון שעצם השיחה היא גם כן גורמת להנאה מסוימת, יש נטייה להימשך אחר השיחה אף ללא תוכן משמעותי. כיון שכל שיחה של אדם היא חלק מעיצוב הדמות שלו, אם הוא משוחח הרבה ללא תוכן משמעותי, הוא בונה אישיות עם פחות תוכן. כמובן, הרבה פעמים דוקא שיחה עם אשה היא יותר ערכית, אבל יש נטייה גדולה להמשיך את הקשר על ידי שיחות נוספות. לא מעט נערים נגררו על ידי כך למקומות שלא רצו להגיע אליהם לכתחילה, ואף שהתחילו מתוך רצון טוב וכוונות קדושות.

תפקידנו ורצוננו לעבוד את ה'. חז"ל מעידים לנו על כך שכאשר אדם מדבר הרבה עם אישה, זה מסיח את דעתו מעיקר העבודה, מלימוד התורה, מעיסוק מתמיד במצוות. אין ספק שהדברים נכונים לא פחות, ואף יותר, היום.
איננו יכולים להתחמק ולהתנער מהמציאות האמיתית, ממה שעובר בליבנו פנימה בזמן השיחה ולהצדיק זאת על ידי "מציאות החיים" שלנו היום. דווקא כאשר אנו חיים במציאות כזו, ב"חברה מעורבת", עלינו לשמור גם על הגבולות, לשים לב שאנו נוביל את המציאות ולא שהמציאות תוביל אותנו. האחריות היא שלנו ובעז"ה נצליח לעמוד באתגרי השעה.

אשמח לשמוע גם את דעתך בעניין ולהעמיק יותר.
בברכה,
חזי וסרטיל
heziw1@gmail.com