שאל את הרב

''שופך דם האדם, באדם דמו יישפך''

חדשות כיפה הרב חיים בריסק 05/10/10 21:36 כז בתשרי התשעא

שאלה

שלום,

קודם כל תודה על האפשרות לשאול שאלות ולקבל עליהן מענה :)

צפיתי בסרטון, ובסרטון מציינת ד"ר שעוסקת בחקר היסטוריה ומשפט, שהדת והמסורת היהודית היא מסורת שמאמינה בגאולה ע"י חזרה בתשובה ולא באמצעות נקמה ועונש מוות (הדיון היה על עונש מוות בארץ, מדוע אין עונש מוות וכו'). היא אמרה שהמסורת היהודית וההלכה פוסלת עונש מוות, וזאת למרות שכתובות בתורה שיטות של הרג כמו סקילה וכדומה. נשמע שהיא מבינה בנושא, היא אומרת שגם סנהדרין צריכה במקום 2 עדים ארבעה עדים, ושאם היא דנה אדם למוות היא נחשבת ל"סנהדרין קטלנית", ושהכוונה לסנהדרין של 70 איש.

אני בחורה שגדלה בבית שומר שבת אך לא מקיים הרבה דברים אחרים שקשורים ליהדות, כגון: ללכת עם מכנסיים וכדומה. בחודשים האחרונים אמונתי התחזקה והנה אני מנסה ללמוד תורה והלכה, אך הים גדול מדי. ובכל זאת אני ממשיכה לנסות.  

בסרטון שסיפרתי עליו, הד"ר היא מרצה שהרצתה לי בלימודיי בנושאים שונים ואני די מכירה אותה מהבחינה שהיא באמת אדם שמנסה להבין דברים ולחקור, ומשתדל לא לומר דברים סתם.

מה שעניין אותי הוא שבדיוק קראתי לפני כמה ימים את המשפט בבראשית: "שופך דם האדם, באדם דמו יישפך". ובהמשך לכך התחלתי גם לחשוב עם עצמי על עונש מוות לרוצחים (כמובן שלא התכוונתי לקחת את זה לידיי חו"ח :) ), אם לא היה ראוי שיהיה עונש כזה. משהו במילותיה בסרטון היה נראה לי לא מדויק או לא נכון, ורציתי לשמוע מפי מי שבאמת מבין בכך ולמד זאת לעומק. האם ההלכה אכן אוסרת לתת עונש מוות לרוצח (למרות הציטוט, אולי לא הבנתי אותו נכון)? ובמקרה והיא איננה אוסרת, באילו תנאים היא מאפשרת עונש כזה? איזה אדם אמור לתת את אותו העונש, ובאיזו מסגרת משפטית? במידה והיא אוסרת עונש מוות, מהי משמעותו של המשפט: "שופך דם האדם, באדם דמו יישפך"?

ומהי הסנהדרין של 70 האנשים? האם זה באמת קשור לעונש מוות על רצח, או אולי על נושאים אחרים, או אולי זה לא קשור לסוג החטא, אלא למורכבות הנושא המסוים?

שאלתי הרבה שאלות, מקווה שזה בסדר. פעם ראשונה שאני שואלת פה משהו אז לא יודעת אם זה בהתאם לתקנון או לא...

תודה על כל מקרה,

מורן

תשובה

שלום וברכה!

נתחיל מהפסוק עצמו. כוונה בפסוק שיש להעניש את הרוצח ע"י בית דין אם עשו ברוצח התראה (אזהרה שאם יעשה כך וכך ייענש בעונש כזה וכזה) בשני עדים וגם מעידים עליו שני עדים (אגב אלו יכולים להיות אותם שני עדים ואין צורך ב-4). במקרה זה מוציאים את האדם להורג. ברם, אם אין עדים או אחד מהתהליכים לא התבצע כראוי, אז אי אפשר להוציא את האדם שרצח להורג ואז הקב"ה מודיע שהאדם הזה לא יישאר בלי עונש - הקב"ה יעניש אותו וידרוש את הדם.

עכשיו מהו התהליך כדי להרשיע את האדם ברצח ולחייב אותו בעונש מוות. כאמור צריך התראה מפורטת ואם יש פגם בה, אז אי אפשר להוציא להורג. אם התראה נעשתה כהלכתה, אז יש צורך בשני עדים כשרים שראו את המעשה מתחילתו ועד סופו לכל פרטיו. אם יש פגם בעדות אי אפשר להוציא אדם להורג. אם גם עדות כשרה לגמרי שאת זה מברר בית דין (הסנהדרין) ע"י דרישה וחקירה של העדים בצורה קפדנית ביותר, כאשר מפרידים בין העדים וכל אחד עובר תהליך של דרישה וחקירה בנפרד. ואם בשלב הזה הכל התברר שעדותם של אותם העדים כשרה ונכונה, אז הכל עובר לדיון והחלטת הדיינים. כאשר אנו מגיעים לשלב היון ההחלטה אנו חייבים שיהיו גם דיינים מזכים ולא רק מרשיעים כי אם כולם אומרים שהאדם אשם, אז הוא יוצא לחופשי ולא נענש כי לא ייתכן שלא נמצא באדם או במעשה שלו שום צד שמזכה אותו או פוטר אותו מעונש. כמו כן יש סוגים שונים של רוצחים - אנוס, שוגג קרוב לאונס, שוגג הקרוב למזיד ומזיד ורק האחרון, מזיד, הוא בר עונש מוות. מכאן הדיינים יכולים ע"פ העובדות להחליט שהאדם אינו רוצח במזיד ואין להעניש אותו בעונש מוות.

מכאן ניכר היטב שכדי להרשיע אדם ולהוציא אותו להורג צריך לעבור כ"כ הרבה שלבים שבכולם הוא יצא רשע שעשה מעשה שלו מתוך מודעות מלאה ומתוך רוע לב ללא נסיבות מקלות על העונש, שזה הופך עונש מוות כמעט לעונש תאורתי בלבד. ומכאן בא העניין שסנהדרין המוציאה להורג יותר מפעם בשבעים שנה ניכרת קטלנית. האם לא נמצא שום סיבה מקילה על האדם? האם באמת מדובר באדם שביצע רצח מתוך שנאה ולא בטעות או מתוך חוסר הבנה למה הוא עושה? כמובן שהיהדות רוצה לצמצם את עונש מוות עד מינימום כי הקב"ה לא חפץ שישפך דם בני אדם ורק אדם שהשמיד לגמרי את הצלם האלוקי שבתוכו ו"רצח" את הנפש של עצמו חייב בעונש מוות כי הוא כבר אינו אדם ואינו חי. מערבכת המשפט היהודית אינה מערכת נקמנית או מערכת שבאה להעניש כדי להטיל אימה, לעומת מערכת המשפט של גוים, אלא היא באה לתקן את המעוות. למשל ביהדות גנב חייב לשלם כפל - החזרת גנבה והחזרת שווי הגניבה בנוסף להשבת הגנבה. כך אדם הנפגע מקבל חזרה את הדברים שלו והצדק חוזר לעולם. לעומת זאת משפט של גוים לא מתקן את המעוות ורק מעניש - הוא תופס את הגנב ושם אותו בכלא והנגנב המסכן משלם פעמיים - פעם אחת הוא מאבד מה שגנבו ממנו ופעם שנייה משלם מיסים למדינה כדי שהיא תחזיק את הגנב בכלא, תספק לו תנאים, אוכל, שמירה וכו'.

לגבי הרכב בית דין. לא מדובר בסנהדרין גדולה המונה 71 דיינים, אלא בסנהדרין קטנה המונה 23 דיינים והיא זו שדנה בדיני נפשות (כל דין שהעונש עליו הוא עונש מוות). כמו כן דיני נפשות נדונים אך ורק בתקופה שסנהדרין הגדולה יושבת בלשכת הגזית בבית המקדש ולא בשום תקופה אחרת. גם במקרה שבית המקדש קיים, אך הסנהדרין הגדולה אינה יושבת בלשכת הגזית, אלא במקום אחר, לא דנים דיני נפשות וכך היה בסוף תקופת בית המקדש השני, כאשר הסנהדרין החליטה שהיא לא רוצה שידונו דיני נפשות ועזבה את לשכת הגזית. גם כלפי הדיינים יש דרישות, הם חייבים להיות מומחים, דהיינו מוסמכים להורות ולדון בישראל בסמיכת משה רבינו שעברה מרב לתלמיד החל ממשה רבינו שהסמיך את יהושע בן נון. סמיכה זו הופסקה לפני כמעט אלפיים שנה ואין היום איש שהוא מוסמך ממשה רבינו וכל הדיינים שלנו הם בגדר דיין הדיוט ואינו דיין מומחה. מכאן יוצא שבימינו אם אפשר לדון דיני נפשות בשום דרך גם מסיבות הטכניות ולא מסיבות מהותיות, כאשר את האחרונות הסברתי כבר תוך כדי תשובה.

בברכה,

חיים בריסק

כתבות נוספות