שאלה
שלום,
אני בחורה דתייה, ובסה"כ מאמינה בקב"ה.
אך יוצא לי הרבה פעמים להיתקל באימרות או הלכות שובנסטיות בהלכה\בתורה.
יש לי כמה שמאוד מפרעים לי ואשמח אם תוכל לענות לי עליהם.
א. למה אישה צריכה להיות ברשות מישהו(אביה\בעלה) בעוד שהגבר ברשות עצמו?
ב.מדוע אחד מהחכמים בגמרא אומר "אוי לו לאדם שיש לו בנות ואין לו בנים"?
ג.מדוע כשדבורה הנביאה עמדה בראש העם בדור שלה אומר על זה חז"ל:"חשיך דרא שאתתא דברייתא"(=אוי לדור שאישה מנהיגתו)?באמת מצפים ממנו הנשים להשאר "בבית" כל היום?
ד.מדוע בתורה אישה סוטה נענשת בעונש הרבה יותר חמור מהגבר?
ה.למה במסכת אבות כתוב:"ואל תרבה שיחה עם האישה,באשתו אמרו, קל וחומר באשת חברו"? אם באמת רוצים רק להזהיר אותנו, היה אפשר לכתוב את זה בצורה הרבה פחות בוטה. כיוון שכך זה נשמע כ"כ נגד. או אפילו לכתוב: "אל תרבי שיחה עם הגבר"
ו.בחורה שנאנסה. מדוע העונש של האנס הוא רק קנס. זה נראה כאילו משווים אותנו הבנות לכסף. וגם ככה אותו הקנס הולך לאב הנערה.
עוד משהו שמפריע לי בנושא זה, הפיתרון שנותנים לנערה הוא להתחתן עם האנס. כבר אמרו לי שזה הפיתרון הכי טוב בשבילה. כיוון שיש סיכוי שהיא נכנסה ממנו להריון. אם באמת זו הסיבה, היה אפשר להגביר את רמת המודעות דאז, שאותה בחורה שנאנסה זו לא אשמתה. ואפשר להתחתן איתה.
והרי ידוע שכל פגישה עם האנס רק פוגעת בנערה. בכלל, איך אפשר לחיות חיי משפחה כאשר האבא הוא סוג של 'פושע'?
תודה על ההתיחסות,
רננה.
תשובה
שלום וברכה
נושא זה של יחס התורה לזכר ולנקבה נידון באתרי השו"ת האלה פעמים רבות מאוד. אענה לך בקיצור את היסודות כפי שאני מבין אותם, ואת בוודאי תוכלי לשוטט למקומות נוספים באתר זה ובאתר "מורשת" ולמצוא תשובות לשאלות שמציקות לך.
א. יסוד הכל מתחיל בפרשת הבריאה. בפרשה זו אנו מוצאים כי מחד גיסא איש ואישה זהים לחלוטין. קראי את הפסוקים על בריאת האדם בפרק א ותראי שאין הבדל כלשהו בין איש ובין אישה. לעומת זאת, בפרק ב של הבריאה אנו מוצאים כי איש ואישה נבראו בצורה שונה לחלוטין, והם כמעט שתי יישויות שונות. כל הסוגיה בה אנו עוסקים אפוא נעה בין שני הקטבים האלה: בתחומים מסוימים איש ואישה זהים לחלוטין ובתחומים מסוימים הם שונים לחלוטין.
ב. אישה אכן הייתה ברשות אביה או בעלה עד הגיעה לבגרות. אולם לרשות הזו כיום אין שום משמעות, ואישה נמצאת ברשות עצמה לכל דבר.
ג. אנשים רוצים בנים. הם רצו בנים בעבר בשל העובדה שאישה עוברת בסופו של דבר למשפחה אחרת, ואילו הבנים נשארים בחמולה ומסייעים בפרנסה וביקום, והם רצו בנים בשל התחושה כי הבנים מקיימים את כל המצוות ושותפים בקהילה ובבית הכנסת, ואילו הנשים – לא. על כן, גם חכמים ביטאו את הרצון הזה, ואמרו "אשרי מי שבניו זכרים". צריך לשים לב שהמאירי פירש כי חז"ל אמרו "ולי לו למי מי שבניו – נקבות", לאמור שהכאב הוא שהבנים שלו נוהגים כנקבות.
ד. חז"ל אכן ראו בדור שנזקק להנהגת אישה דור נחות יותר, בשל העובדה שהדבר מלמד כי לא נמצא אף גבר ראוי להנהגה.
ה. כאמור לעיל, יש גם הבדלים בין איש ובין אישה, והתורה בפרק ב מייחסת להם חשיבות גדולה מאוד. הבדלים אלה באים לידי ביטוי בהלכות מגוונות, ואחת הדוגמאות החזקות ביותר לכך היא ההיתר לגבר לשאת נשים רבות, ואילו אישה נשואה לגבר אחד בלבד. זה המקור להבדלים במצוות סוטה, לאמור: כיוון שמותר לגבר לשאת יותר מאישה אחת, אין משמעות למעילת המעל באשתו, שהיא יסוד דין סוטה; לעומת זאת, כיוון שאישה היא אשתו של איש אחד בלבד – כשהיא נואפת היא מוגדרת כסוטה.
ו. חז"ל ראו את הגברים כנתונים יותר לכישלון בעקבות פיתויי הנשים, ועל כן הורו לגבר לא להרבות שיחה עם האישה.
ז. קנס: עונש האנס אינו רק קנס. עונש האנס חמור בהרבה, והוא חייב לקחת אחריות על גורל הנאנסת לאורך כל שנות חייה ! זהו עונש הרבה יותר מתקדם מאשר הנהוג היום. הבחורה כמובן אינה חייבת להתחתן עם האנס.
כל טוב