שאלות באמונה

שלום לך.
שמחתי לקבל את שאלתך. תדעי לך שהשאלה שלך ממש במקום.
את בדיוק בזמן שאת [צריכה] (כן, כן!) להתחיל לשאול שאלות. את צריכה לא לקבל הכל כמובן מאליו. ולרצות להבין [בעצמך] ולעשות דברים מתוך בחירה [שלך].
ואני אשתדל להסביר זאת יותר:
ברור לנו שכדי לבחור בחנות בגדים איזו חולצה כדאי לי לקנות, אני צריכה לדעת את כל הפרטים עליהן (כמה הן עולות, מה האיכות שלהן וכו´) ובלי זה הבחירה שלי לא תהיה כ"כ מוצלחת...
אז (להבדיל) ככה זה גם בעבודת ה´:
כדי שאני אוכל לעבוד את ה´ מתוך [בחירה והחלטה שלי] אני צריכה להבין [בשכל שלי] למה אני בכלל עובדת אותו ולמה אני עובדת אותו דווקא בצורה הזו, ואז לבחור בזה מתוך ידיעה והבנה בשכל שלי. רק כך עבודת ה´ שלי באמת תהיה אמיתית.
ולמה עכשיו זה בדיוק הזמן המתאים לשאול?
כי כשהיינו ילדים ועשינו דברים (סתם, כי ´ככה´), זה היה בסדר גמור בשבילנו, (כך זה, ילדים עושים הכל בתמימות ובלי הבנה) אבל, אם נמשיך לעשות מעשים בצורה כזו, [בלי סיבה ומטרה] גם אח"כ בתור מבוגרים, זה יהיה כבר ממש לא מתאים...אין מה להשוות עשייה מתוך מחשבה ובחירה לעשייה ´סתם כי ככה´. אם נחייה סתם,לא נגיע לשום מקום ולא נקדם שום דבר בעולם!
לכן בגיל ההתבגרות, כלומר בזמן המעבר בין עולמם של הילדים, שעושים דברים [בפשטות ובלי הבנה], לעולמם של המבוגרים שעושים דברים [מתוך הבנה ובחירה] צריך להתחיל לברר וללמוד למה אני חיה כמו שאני חיה.
ועכשיו יש לי שאלה אליך, אם זה היה נשאר במצב הזה , של הידיעה ש´בתקופה הזו צריך לברר את דרך החיים שלנו´ האם מישהו מאיתנו היה באמת עושה את זה??? הרי זה דורש מאיתנו הרבה כוח, זמן ומאמץ, ולא תמיד אנחנו כ"כ אוהבים להתאמץ...אז למה שנתגבר על העצלות הטבעית שלנו ונתחיל לברר?
[לכן הקב"ה שם בטבע שלנו מנגנון כזה שבגיל ההתבגרות מתעוררות בנו שאלות כאלו, וגם שאלות שאנחנו שומעים מאחרים מתחילות להפריע לנו!]
(אני בטוחה שאם היית שומעת את אותה השיחה בדיוק לפני מספר שנים, היא ממש לא הייתה מטרידה אותך, כי פשוט לא היית עדיין בשלב הזה של להתחיל לברר ולכן היא לא הייתה מזיזה לך כ"כ).
תפקיד השאלות האלו שמנקרות לנו במוח בלי לתת לנו מנוחה, הוא לדחוף אותנו להתגבר על עצמנו, ולחקור ולברר (למרות שזה לא תמיד הכי פשוט...)
ואם באמת נענה להם ונלמד ונעמיק, נהיה מסוגלים לבחור בחירה אמיתית.
וכך למעשים שאנחנו נעשה תהיה הרבה יותר משמעות, כי עשינו אותם בבחירה שלנו!
אז מה עושים עם השאלות? איך מבררים??
דבר ראשון, לא מתעצלים.
זה דורש מאמץ וכוח רצון חזק, לא תמיד מקבלים מיד תשובות שמתיישבות לנו על הלב. לפעמים זה יכול לקחת הרבה זמן, אז מאוד חשוב לא להתייאש ולא להתעצל, ולהמשיך לחפש תשובה עד שנמצא תשובה כזו שתיישב את דעתנו.
אם תתמידי, אני בטוחה שתמצאי לכל השאלות שיש לך, כאלו תשובות שיספקו אותך. אבל, זה תלוי בהשתדלות שלך!
דבר שני, אל תתביישי, כמו שאמרו בפרקי אבות "לא הביישן למד". אין מה להתבייש בשאלות שלנו, אנחנו רוצים ללמוד תורה ולכן זכותנו לשאול מה שאנחנו רוצים. אנחנו צריכים להתבייש רק בדברים לא טובים, אבל כמו שהסברנו, השאלות שלנו הן במקום, ולכן אין מה להתבייש.
כאן חשוב להגיד שכול השאלות והקושיות שאנחנו מדברות עליהן הן כאלו שנובעות מתוך רצון אמיתי של להבין ולקבל תשובות, והן אינן שאלות של התרסה. לשאלות של התרסה, שנובעות מזלזול, באמת אין מקום בעולם.
אבל לפי השאלה שלך, ברור לי שיש לך רצון אמיתי להבין ולהתקדם, ולא ח"ו להיפך, ובכאלו שאלות אין מה להתבייש. לכאלו שאלות יש מקום חשוב בעולם!
אז תשאלי את כל מי שמסביבך ונראה לך שהוא מבין בעניין הזה. זה יכול להיות רבנים באולפנא, מחנכות, הורים, מדריכות, שכנים שלך שהם תלמידי חכמים, אנשים שמגיעים אליכם לסניף להעביר שיחות, כ-ו-ל-ם! והיום יש הקלה, כי אפשר גם להשתמש באתרי אינטרנט שונים לצורך זה...
תכניסי לך לראש שאין כזה דבר של ´אולי אני מפריעה לו´ או ´בטח אין לו זמן בשבילי´. התורה היא של כל עמ"י ומי שיודע חייב לעזור לאחרים גם ללמוד. התפקיד שלך הוא לשאול, והתפקיד של מי שיודע הוא לענות לך. גם אם הוא רב גדול, ואת כולה ילדה...זה התפקיד שלו.
חוץ מזה אל תפחדי לפתוח ספרים.
תפתחי ספרים גם של רבנים גדולים, תקראי, (הם כתובים בעברית...) את לא צריכה להבין הכול, אבל גם מה שתביני יכול מאוד לעזור לך. כדאי גם מאוד לשמוע שיעורים (עדיף חיים, אבל אפשר גם דרך האינטרנט. למשל האתר של מכון מאיר מאוד מומלץ!) זה מעביר את הלימוד בצורה הרבה יותר חיה ומוחשית, הרבה יותר קל להבין משיעור מאשר מתוך ספר. הלימוד בשיעור יותר משמעותי בשבילנו.
את יכולה גם לדבר על זה עם החברות, יש סיכוי גדול שגם להם יש את אותם השאלות ככה שתוכלו לתת אחת לשניה, רעיונות לתשובות, או ללבן ביחד את הנושאים.
[ואם משהו שקראת/שמעת לא מסתדר לך עם דברים קודמים, חשוב מאוד שתשאלי מישהו, כי יש מצב שלא הבנת כמו שצריך...] לכן חשוב מאוד להיות כל הזמן עם יד על הדופק ולעשות השוואות עם דברים אחרים שידועים לנו כדי שלא נבין ח"ו דברים בצורה לא נכונה.
תהי סבלנית, אל תחפשי תשובה כאן ועכשיו, אלא תמשיכי לחפש ולשאול עד שתגיעי למשהו שיתיישב לך על הלב. זה הכי חשוב. למצוא תשובות שמספקות אותי, שגורמות לי להיות רגועה, שטוב לי איתם. ובשביל זה צריך סבלנות.
כתבתי לך את העצות שלי ל´איך לברר´. ככה אני עושה עם עצמי כשיש לי שאלות באמונה, (והיו לי בלי עין הרע... ) אבל בטח יש לך עוד רעיונות משלך. (אני אשמח לשמוע אותם, הם יכולים לעזור גם לי...)
בע"ה תעשי ותצליחי! ואל תדאגי, ה´ עוזר לנו, אנחנו רק צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו ואז הקב"ה מסייע...
אם יש לך עוד שאלות בעניין זה, כמו גם בנושאים אחרים, את מוזמנת בכיף לפנות אלי!
כל- טוב! וה´ יברך אותך!
תרצה.
Tertza2@shoresh.org.il