שאלה
שלום.
בזמן אחרון יצא לי לחשוב הרבה על המוות בגלל מקרים ששמעתי.אחרי שאנשים מתים תניד אומרים שהם נמצאחם בעולם טוב יותר,ושהם שמחים וכ"ו.
השלהשלי היא אם באמת טוב להם למה אנו לא מתפללים שהק"ה יקי גם אותנו?
זה לא שאני חושבת ח"ח שצריך להיתאבד או משהו-מי אנחנו שנחליט מתי ללכת וברור לי שכל עוד אנחנו כאן צאיך לתרום ולנסות לשפר את העולם.אבל זה לא פותר את העניין שבתפילה אין שום ברכה המבקשת שהקב"ה ייקח גם אותנו..
מקווה לתשובה מהירה ותודה רבה...
תשובה
שלום,
כדי לענות על שאלה זו צריך להבדיל בין מקור מחצבתו של האדם, לבין יעודו בעולם.
מקור נשמתו האדם הוא בעולמות עליונים. ולכן באדם יש תמיד חלק ששואף לרוחני. כמו שאומרים חז"ל במדרש שהנשמה דומה לבת מלך שנישאה לכפרי, כל מעדנים שיביא לה לא יספיקו. כך כל הנאות העולם הזה אינם מספקים את הנשמה. מהצד הזה ישנה שאיפה לנשמה להגיע לעולם שכולו טוב.
אבל יש להבדיל בין הנ"ל, לבין מטרתו של האדם. כל יום בתפילת עלינו לשבח אנו אומרים 'לתקן עולם במלכות שדי'. כלומר מטרתו של האדם (יחד עם כל הבריאה) היא לתקן את העולם הזה, ודווקא בגלל שהוא עולם בעל חומר.
והתפילה היא בדיוק המקום לכך - כל הבקשות שלנו בתפילה הם תיקון של העולם הזה (לדוגמא: בניין ירושלים, מלכות בית דוד וכו').
הדברים עמוקים, וצריכים לימוד, אך כאן פתחנו רק פתח קטן.
יום טוב.