שאלה
בס"ד
שלום, רציתי לשאול אותכם על כל העניין הרוחני שמתבטא בהרגשה... הסיפוק הגדול שבעשיית מצווה לעומת הרגשת הטומאה בעשיית עבירה. לפני כמה שנים חשבתי לעצמי, ושמתי לב בפשטות שהתקופות "הרעות" (הלוואי וזה היה הרע בעולם, הכוונה ליחסית.) בחיים שלי, והתקופות הטובות מתחלקות לתקופות בהן הייתי חזק יותר באמונה ובעשיית מצוות ושלא הייתי חזק באמונה ובעשיית מצוות. (כמובן שהטוב היה עם המצוות והרע היה בלי) מיד הבנתי שהשמחה והאושר שלך תלויים במצב הנפשי והרוחני שאתה נמצא בו. מה שחיזק לי את המחשבה היה העובדה שאותם סלבריטאים שחיים את החלום האמריקאי ושיש להם "הכל" מעידים על עצמם כדיכאוניים ולא שמחים כמצופה... שמתי לב לעובדה שאחריי תפילה ומצוות אחרות הרגשתי איזה שהיא הרגשה שאי אפשר להסביר אני בטוח שאתם יודעים על מה אני מדבר. כמובן שההרגשה הייתה טובה ושאלתי את עצמי איך זה הגיוני שאתה לא עושה משהו פיזי כמו לאכול להריח משהו לשמוע מוזיקה, לשחק, במילים אחרות ממלא את הגירויים הגופניים ואתה נהנה?! זה היה הקטע שפשוט אמרתי זאת האמת המוחלטת. כיום אני חושב ומאמין ואפשר להגיד יודע שזאת האמת המוחלטת בגלל אלף סיבות אחרות אבל זאת לא אחת מהם. תירגמתי את השימחה\אושר הזה להנאה והתעלות רוחנית. ואז התחילה לקפוץ השאלה:"אוליי זה פסיכולוגי?" זה נשמע שאלה של בריחה, אבל יש בה המון לפי דעתי.
שאתה עושה מעשה טוב כמו עזרה לבר גם אתה מתמלא בסוג אושר הזה. וכל זה מהמחשבה שאתה התעלת כבן אדם ונהיית בן אדם יותר טוב, קל וחומר שאתה מתפלל ואתה בטוח שזה נכתב למעלה ויעזור לך בעולם הנשמות שתקבל את הסוג אושר הזה עכשיו התייחסתי לזה בלי יותר מדי ערך עד שעלתה לי השאלה הבאה לראש, שאלתי את עצמי אם כל העניין הזה של ההנאה הרוחנית ההרגשה של "וואי אני עושה טוב" לא הייתה פסיכולוגית אז איך היו מסבירים את העובדה שבן אדם רוצח מישהו מושחתת לו הנשמה ומגיע לו מוות! אבל לעומת זאת במלחמה שבן אדם רוצח מישהו בשביל המדינה זאת מצווה! עכשיו ברור לי למה אבל אני שואל מבחינת האדם הוא עשה את אותה פעולה בשני המקרים הוא רצח מישהו פעם אחת למטרה נעלה ופעם אחת מכעס או לא יודע מה. אבל מבחינתו המחשבה שהרצח הייתה למטרה נעלה זה מה שמציל אותו מייסורי המצפון! ככה שזה רק פסיכולוגי!
נצא שניה מההיבט של ההלכה יכול להיות שההבדל בין שני המקרים כל כך גדול?? כי מה היה קורה
תשובה
שלום רב לך אילן, וסליחה על העיכוב, שנגרם מסיבות טכניות.
אני רוצה לומר לך שהשאלה שלך היא באמת שאלה מצוינת. רבות חשבתי על השאלה הזאת, ואף ליבנו זאת בין החברים.
הרבה אנשים עוברים את התהליך הזה בחיים, בתחילה יש איזו תמימות שוודאי שהמעשים שלנו משפיעים בכל הרבדים, אבל אחר כך כשהופכים קצת יותר שכליים, כבר מפקפקים בזה ועולות מחשבות שמא הכל פסיכולוגי.
עברת תהליך בריא של חשיבה, יש כאלו שמדלגים על אחד השלבים ומפספסים קצת בעבודת ה´.
תראה אילן, זה ברור שמבחינה אמיתית אנשים שהם צדיקים גדולים, וכל מעשה שלהם הם עושים בקישור גדול לכל רמ"ח אבריהם ושס"ה גידיהם, העולמות שלהם קשורים אחד בשני וכל אחד מזין את חבירו. ממילא כשהם מקיימים מצווה הם מרגישים את אותו כוח רוחני מלווה אותם. זה גם מסביר איך צדיקים יודעים חכמת הפרצוף, כי באמת העוונות וקל וחומר המצוות עושים רושם אפילו בגוף והם שהם מחוברים לרוחניות באופן טהור יודעים לקרוא זאת.
יש מצוות שבפירוש משפיעות עלינו גם באופן גשמי. יש מהראשונים שכתבו שמה שאסור לאכול בהמות לא טהורות כי בבשר שלהם טבוע האופי שלהם וכך אנו קונים את אותו אופי. בדוגמא הזאת לא רק טכנית שכן אדם שאוכל חזיר כדי להרפא הקב"ה שומר עליו כי כעת כבר לא עובר על מצוות ה´ ולכן לא יקבל את אותו אופי הרע.
כך גם אדם שמצווה להרוג עיר הנידחת, הקב"ה אומר ´ונתן לך רחמים וריחמך´ כי למרות שבדרך הטבע היה צריך להיות אכזרי אחרי שהוא הורג כמה עשרות אנשים, בכל אופן כיוון שזה ציווי ה´, ה´ משגיח ומשפיע על אופי האדם שלא ייפגע.
לכן זה לא ראיה שזה פסיכולוגי כמו שרצית לטעון, כי ה´ משגיח ומשנה את ההשפעה של המעשה על האדם. ומה שאתה מקשה אם אדם רצה להרוג סתם ויצא שהוא הציל את המדינה והוא לא יודע זאת שהוא ירגיש רע, הסיבה היא שאם אדם רצה לאכול חזיר, אפילו אם עלה בידו בשר כשר יש בזה השפעה רעה עליו, כי הוא רצה לעבור על מצוות ה´ וכבר הרצון הזה משפיע עליו.
דווקא זה שאתה רואה שהדת היא כל כך מרגישה את האדם, ואפילו אם תטען שזה באופן פסיכולוגי, אתה רואה כמה חוכמה יש בתורה ששום דבר לא מצליח לקרוא את נפש האדם ולהדריך אותו כמה התורה, ואפילו זה יכול להוכיח עד כמה היא אלוקית. האמונה היא דבר טבעי, ויש כאלה שמנסים להכחיש את זה ולכסות את זה, אך זה לא עוזר כל כך. בימים האחרונים ראש הממשלה לא מרגיש טוב, כל העיתונים הכי חילוניים, קוראים להתפלל לשלומו. כולם יודעים לבוא לטקס של קבורה ולכבד את המתים. דווקא בדברים שהאדם נפגש עם הגדול והחזק ממנו מתגלה האמונה שלו.
לכן אני אומר לסיכום- ודאי שהמצוות והעבירות משפיעות מהרובד הכי גבוה של הנשמה שלך ועד הרובד הכי נמוך בנפש של האדם (היינו כוחות החיות הפשוטים והבהמיים של האדם). ואפילו אם תאמר שאתה בינתיים לא מרגיש זאת ושההשפעה עליך בינתיים היא באופן מודע בלבד, הרי שזו עצמה הראיה שהתורה ניתנה לנו מאת הבורא שידע הכי טוב איך האדם יגיע לשמחה שלימה.
אני מקווה שעזרתי קצת להתבונן בדברים,
ליעד.