שאלה
שלוווווווום :)
אני בת 17 עוד מעט ויש לי חבר מקסים וצדיק !! :)
אני חייבת אבל חייבת לדעת- למה אי אפשר שנגיע, נחבק ונלטף אחד את השני ?!
לא מעבר !! באמת!!
גם אני וגם הוא לא רוצים לעשות מעבר לזה, אז למה יש בזה בעיה ?! הרי שמירת נגיעה זה גדר למצווה מהתורה אז כל עוד אנו עוברים רק על הגדר שהיא מדרבנן ולא על איסור מהתורה זה בסדר, לא ?! :)
אשמח לתשובה ! תודה רבה :)
תשובה
מה שלומך?
מבלי להיכנס עכשיו למחלוקת הראשונים לגבי איסור שמירת נגיעה דאורייתא או דרבנן ולגבי החילוק בין נגיעה של חיבה שעליה כתב כבר הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק כ"א סעיף א':
"כל הבא על ערוה מן העריות דרך איברים או שחבק ונשק דרך תאוה ונהנה בקרוב בשר הרי זה לוקה מן התורה שנאמר לבלתי עשות מחקות התועבות וגו' ונאמר לא תקרבו לגלות ערוה כלומר לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערוה"
נראה לי שהתשובה לשאלה שלך קשורה בכלל למשהו אחר.
מה את בעצם באה ואומרת לנו:
עם כל הכבוד ויש כבוד לחז"ל, אני כבר גדולה ואני יודעת כבר טוב מאוד באלו איסורים אני יכולה לעמוד ובאלו לא, ואני אומרת לכם מההיכרות האישית שיש לי עם חבר שלי ואיתי, שאנחנו לא מתכוונים לעשות משהו מעבר לנגיעות וליטופים, אז תעשו לי טובה ותשחררו כי אני לא הולכת לגעת.
אז בדיוק על המחשבות האלו שלך, באים חז"ל ואומרים לך:
אנחנו סומכיים עלייך ואת באמת כבר ילדה גדולה ואף על פי כן אנחנו אומרים לך שבנושאים האלו של הנגיעות אנחנו אומרים: "אין אפוטרופוס לעריות" או במילים אחרות:
זה לא את, זה העריות שבאיזשהוא שלב ישאבו אותך פנימה.
ולמה אנחנו הולכים רחוק מידי? עוד מעט תקבלי רישיון נהיגה ותיכנסי לתחנת דלק לתדלק את המכונית של ההורים.
איך שאת יוצאת החוצה מהמכונית, (את כמובן הולכת לתדלק בשירות עצמי) ואת מוציאה את המכל של הדלק, מגיע אלייך עובד התחנה כשבפה תקועה לו סיגריית מרלבורו אדום
את מרגישה איך שעוד שנייה הלב שלך יוצא מהמקום ואת צועקת עליו:
"תגיד לי משוגע אחד! אתה רוצה לפוצץ את כולנו?"
הוא יסתכל עלייך ויענה לך באדישות:
"תירגעי גברת, אני יודע מה שאני עושה. תסמכי עליי. אני אזהר"
את אומרת לו בפניקה:
"מה תזהר, איך תזהר, בדיל אחד של הסיגריה שלך נופל על כמה טיפות דלק וכל התחנה מתפוצצת, מה אתה אידיוט? תוריד כבר את הסיגריה הזו!"
והוא, היצוריקו הזה, ממשיך בשלו כאילו אין מחר:
"גברת אמרתי לך, תירגעי, אני יודע מה שאני עושה. הכול בשליטה"
את מבינה שיש לך עסק עם דביל עם קבלות, מופרע בדיפלומה, את עוזבת הכול ורצה מהר למנהל התחנה ומיד מתועפפת משם
ולמה באמת שלא תסמכי עליו? מה יוכל כבר לקרות? הרי הבן אדם מכיר את עצמו לא? הוא אמר לך שהכול בשליטה והוא יודע מה שהוא עושה?
אבל עם כל הכבוד למה שהוא חושב ועם כל הכבוד להיכרות העמוקה שיש לו עם עצמו, זה לא ממש מעניין אותך.
בדיוק כמו שזה לא ממש עניין את עם ישראל הדו שיח שהלך בין האחים החשודים רגע לפני שהבעירו את כל הכרמל בנסיון שלהם לעשות מנגל.
"מה, אנחנו משאירים את הגחלים ככה? לא כדאי שנכבה טוב"
"יאללה, מה אתה לחוץ? אני עושה מנגל כל יום. תמיד הרוח מכבה" וכל השאר כמו שאומרים, היסטוריה.
למרות שהסיפור שלך הוא כמובן ייחודי לך, אף אחד לא הולך להמציא את הגלגל מחדש ומתי שחז"ל תקנו את הגדרות שלהם, הם עשו את זה מתוך הבנת נפש האדם, החולשות שלו והדברים שהוא הרבה יותר מועד ליפול בהם והידיעה שיש דברים שמה לעשות, למרות שלא נעים לנו אבל קצת גדולים עלינו והעניין הזה, שאת בטוחה ו(אני בטוח שאם יחברו אותך לפוליגרף תמצאי דוברת אמת) שאת באמת תוכלי לעמוד בו, הוא בדיוק מאותם הדברים האלו.
מה עוד, שגם אם את חושבת שאת תוכלי לעמוד בזה, אני לא ממש בטוח שניסית פעם לחשוב איך הדברים נראים מהעיניים של החבר שלך, אבל אחרי שיחות רבות בעניין על המקרים האלו, אני יכול להגיד לך שאם אתם נמצאים בחדר לבד, ואתם מתחילים רק לחבק וללטף אחד את השני ואחרי שבועיים החבר שלך או את לא תרצו קצת יותר מאשר לחבק ולנשק זה יהי'ה מאוד מאוד מוזר.
אני גם לא צריך להיות נביא או חכם גדול, בשביל להגיד לך כבר עכשיו שאם תמשיכו לגעת וללטף, זה רק עניין של זמן עד שבסופו של דבר תגיע גם הנשיקה הראשונה וברוכה הבאה למועדון הכוונות הטובות שמוביל לכל מיני מקומות שלא בטוח שתרצי להיות בהם.
מקווה שקצת עזר לך והמון הצלחה בבחירת הדברים בהמשך
אבינועם
avinoam811@gmail.com