שאלה
שלום,
קודם כל אשריכם על עבודת הקודש הברוכה שאתם עושים!!!
אני בן 14 ויש לי בעיה קטנה.. אמא שלי לא דתיה , היא דתש״ית מגיל 17. אני מאוד רוצה שהיא תחזור בתשובה אבל אני לא רוצה חס וחלילה לכפות עליה או לגרום לה צער בכך מכיון שבכל זאת היא אמא שלי. וגם יש לנו הרבה חילוקי דעות ולצערי הרב הדיונים שלנו הופכים לפעמים לריבים לא נעימים.. הייתי רוצה שתייעצו לי מה לעשות בעניין והאם אוכל אולי איכשהו להחזירה בתשובה ללא כפייה אלא באהבה. תודה רבה ושוב כל הכבוד על עבודת הקודש
תשובה
שואל יקר,
כמה יפים הכבוד והרגישות שלך כלפי אמא שלך וכמה מרשימה העמידה שלך על העקרונות שאתה מאמין בהם. השילוב בין עמידה על שלך מצד אחד, ורגישות לשונות של הזולת מצד שני – הוא שילוב מדהים, ומראה אותך כאדם בוגר ושקול.
בטח לא קל להתמודד עם שוני כ"כ מורגש ומשמעותי מול אמא שלך, ואשריך על כך שלמרות הצביטה בלב וחילוקי הדעות אתה ממשיך לשמור על כבודה ולדאוג שלא לצער אותה.
בשאלה שלך אתה בעצם אומר – אני יודע מהי האמת וב"ה צועד בדרך אמיתית, ועכשיו אני רוצה שגם אמא שלי תצעד בה.
הרבה פעמים כשאנחנו מרגישים שמצאנו אמת מסויימת, קשה לנו להבין איך אנשים אחרים לא רואים את זה – במיוחד האנשים הקרובים אלינו – ואז אנחנו עלולים להיגרר לכל מיני ויכוחים, ריבים וכו´, ממש כמו שתיארת. אנחנו רוצים מאוד "להחזיר בתשובה" (וזה יכול להיות בכל מובן, לא רק במובן התורני) ומגלים שזה רק מעורר התנגדות בצד השני.
הבעיה היא שבעצם הביטוי "החזרה בתשובה" אפשר לשמוע אלמנט של כפיה: אני מחזיר, אני "מכריח", ולא נותן לאדם שמולי לחשוב בשביל עצמו ולהחליט בשביל עצמו. לכן, אי אפשר "להחזיר בתשובה" – אפשר רק לחיות את האמת שלך ולהתפלל שמשהו מזה יכנס ללבם של הסובבים אותך.
אנחנו לומדים את זה לא פחות מאשר מאהרון הכהן, שעליו נאמר (אבות א יב) – "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
שמת לב? הוא קודם כל אוהב שלום – חשובה לו האחדות, הקבלה, ההכלה של השונה; הוא עושה מאמצים רבים כדי לקרב בין אנשים שהתרחקו בגלל מחלוקות ואי הסכמות; והוא מצליח לקרב אותם כי הוא באמת אוהב אותם ובאמת אכפת לו מהם... ואז מה? הם רואים אדם אמיתי, מוסרי, מלא אהבה ורצון טוב – וזה מדבר אליהם ונוגע בהם, והם רוצים להתקרב אליו ולהבין מאיפה כל הטוב הזה, ואז – רק אז! – הוא יכול לקרב אותם לתורה – וגם זה ´רק´ לקרב, לעזור להם לעשות עוד צעד קטן בדרך האישית שלהם.
"תשובה מאהבה" כמו שאתה מאחל לאמא שלך היא תנועה שמתרחשת בנפש כאשר האדם רואה משהו טוב ורוצה להיות חלק מהטוב הזה – שהוא טוב אלוקי. אם אתה תהיה מופת ודוגמא למידות, מוסר, כבוד, יושר וענווה – אין ספק שאמא שלך תעריך את זה מאוד ותראה שהתורה שלך לא רק הופכת אותך לשומר הלכה אלא גם לאדם טוב ואמיתי יותר. כמובן שהיא כבר תעשה את הבחירות שלה לבד, אבל חז"ל כבר לימדו אותנו שכאשר אנשים רואים אדם ירא שמיים עם מידות מתוקנות, הם אומרים – "פלוני שלמד תורה ראו מה נאים דרכיו מה נאים מעשיו, כזה ראה וקדש!" גם אם לא תראה "תוצאות" מעל לפני השטח, ברור שכשאמא רואה את הבן שלה הופך לאדם יותר ויותר טוב – זה עושה לה משהו בפנים, וזה הפירוש הפשוט ביותר למושג "קידוש השם".
וכמובן שבמקביל לעשיה במישור הזה – להמשיך לתחזק את הקשר עם אמא, להתחבר גם למשותף ביניכם, לבלות זמן איכות ביחד ולא לתת לחילוקי הדעות לפגוע באהבה ובכבוד שאתם רוחשים זה לזה.
לסיכום, הרצון שלך לראות את אמא שלך בעולמם של עובדי ה´ – מבורך ולגיטימי. חשוב לזכור שהדרך היא לא ב"החזרה בתשובה" אלא במתן דוגמא פשוטה וחיה לכמה טוב ואמת יש בחייו של מי שעובד את ה´, ואני מאחלת שגם אתה וגם אמא שלך תמצאו כל אחד את דרכו המיוחדת אל חיים של אמת ומשמעות.
הרבה הצלחה!
בברכה,
ליאורה
leora.d.c@gmail.com