רדיפה אחרי הכבוד

אשרייך שאת כל כך משתדלת ורוצה לברוח מן הכבוד, ובוודאי שזו כוונה ראויה ורצויה ביותר. אילו זכיתי אני להשתחרר לגמרי מהרצון לכבוד, אפשר שהייתי יודע להשיא לך עצות מועילות, ואילו היתה לי נוסחת פלאים, האמיני לי שהיית חולק אותה איתך. אבל מה אעשה שגם אני כמו רוב בני האדם, עדיין לא השתחררנו מכך. בוודאי יש תועלת בהתבוננות מרובה כדי לצמצם את השאיפה לכבוד, התבוננות בכך שהוא איננו דבר חשוב ועיקרי, והעיקר לשאת חן בעיני אלוקים ואדם, ולעשות מעשים טובים לשם שמים. אפשר גם להיעזר בספרי מוסר המדברים על מידת הענווה, כגון מסילת ישרים, אורחות צדיקים ועוד.
עם זאת אינני בטוח שאת צריכה להשקיע את מאמצייך הרוחניים בנושא הבריחה מן הכבוד. אולי מוטב להשקיע את המאמץ ולמקד את המחשבה על המעשים הנכונים שיש לעשותם, משום שהם המעשים הנכונים, ולא לחשוב יותר מדי על בריחה מכבוד. דומני שככל שתתמקדי בניסיון לעשות את המעשים הטובים ולדבר עם מי שצריך וכפי שצריך, כך ההתעסקות בעניין הכבוד תפחת, ובמקום לרדוף אחריו, הוא ירדוף אחרייך.
כל טוב,
רונן לוביץ