ראיתי דתיים מתנהגים לא יפה והפסקתי להקפיד

בס"ד

שלום אחי!

שמע, קראתי את מה שכתבת, חשבתי על זה, ופשוט לא דעתי מה לענות חוץ מלהגיד יישר כוח על הכול!

[מציאות]
אתה חי במציאות שונה מאוד מאשר בני אדם המכונים בכינויים: בריאים, נורמאליים, רגילים, ועוד כל מיני שמות.
אני מניח שאתה יודע את זה יותר טוב ממני...
ובנוסף – אתה עוד חוזר בתשובה אחרי הכול!

הרשה לי לשתף אותך במשהו, אחי – גם אני לא מוגדר בדיוק באותם ההגדרות שלמעלה, גם אני לוקה במוגבלות כלשהי.

ואני מכיר את ההרגשה כל יום. ממש מבאס, אני יודע, לא לעשות את הדברים ש"כולם" יכולים, ורק אנחנו לא.

הכול בגלל איזה "דפקט", למרות שלפעמים אפשר לנצלו לטובה – ויטמין P = פרוטקציות 

[פגישות סתמיות]
אותנו, ה"מיוחדים/מוגבלים/נכים/מסכנים", רואים האנשים בעיקר במוסדות "חינוך מיוחד", או בחופשות בהתנדבויות כמו "קו לחיים".

אבל להיפגש ככה סתם, באמצע הסופר - זה רגע קצת לא נעים, מבחינתם.

אספר לך מקרה שקרה לי:
הייתי בדרך חזרה לביתי מהסופר, והייתי אמור לעבור מעבר חצייה.

בצד השני של מעבר החצייה ישבה על ספסל מישהי מהשבט שלי בסניף, והתחלתי לחצות עד שמעדתי ונפלתי קדימה עם כל המצרכים.

לא היה אף אחד ברחוב חוץ ממנה, (ברוך השם, הייתי בקצה המדרכה, ולא באמצע הכביש) אז קראתי לה לעזרה להתרומם.

לקח לה כמה שניות לעקל בראש האם מותר או אסור, ובסוף היא עזרה.

נ.ב: אם את קוראת את זה, ומזהה את עצמך – אני מודה לך שוב מקרב לב!

[תגובות צפויות]
אז מה המסכנות האלה מהסופר יכולות להגיד באותו רגע?

הרי אין להם שם את המדריך או הרב של ההתנדבות שיגיד:

מגע זה אינו של חיבה - אלא דרך שרות.

או "שאר תשמישים, שאין לחוש בהם לסרך הרהור - מותר" (בית הבחירה למאירי, מסכת קידושין דף ע´ עמוד א´).

או את פסיקת הרב עוזיאל אליהו:
"אם מדובר על נגיעה שהיא לצורך עזרה פשוטה... בהפסק בגד יהיה מותר".

סתם שאלה למקרה הנ"ל – בסופר עובדים גם גברים וגם נשים, לא?

[חשוב לכולם לדעת ולזכור]
מה שיש לנו זה לא "טעות בייצור" או משהו דומה אלא רק בדרך זו נוכל להגשים את היעוד שלנו בעולם!

בגלל שהקב"ה אוהב אותנו – הוא נתן לנו לקויות (ולכל אחד יש, גופנית או נשמתית, אנחנו לא מלאכים).

כל אדם צריך לשנן את זה, יום אחרי יום, רגע אחרי רגע.

[מסקנות וההחלטות]
עכשיו, זה שהקופאיות, או עוד כמה אנשים נחמדים ששומרים תרי"ג מצוות, לא ידעו איך לעזור לך, ולכן נמנעו – האם זה אומר שזהו, הכול שטויות בתורה הזאת?

אם ראיתי דתיים שנראים ממש מרושעים, מחכים 6 שעות בין בשר לחלב, אז בגלל שהם רעים ומחכים - אני אחליט שאני לא שומר יותר בין בשר לחלב?

או, שהמצאתי את הארי פוטר 8 בערב שבת, ואני לא מצליח לזכור אותו עד צאת השבת - זה אומר שאני אפסיק מעכשיו לשמור שבת?

לא צריך להיות קשר בין אמיתות התורה וקיום מצוותיה, לבין מה שאנשים אחרים מחליטים לעשות עם זה.
הרי, מה זה בעצם "בחירה חופשית"?

[מלחמת התקשורת ותוצאותיה]
בנוגע לתקשורת, יש לי שאלה אליך:
אתה יודע איך עובד כתב טוב?
הכתב כותב את מה שהציבור רוצים לקרוא – משהו עסיסי...

על סיפורי ה"סלבס", על שערוריות בממשלה, או לכלוך בגופים אחרים במדינה, וכמובן עלינו – הציבור שקורא לעצמו "שומרי מצוות".

נראה לך שעכשיו ילכו ויכתבו על כל מוסדות החסד?
על פעילויות עזרה וכדומה – זה לא נמכר, וצריך להוציא כל יום משהו חדש!

ואם אין דברים לפרסם, יש שיטה ממש טובה ופשוטה:
לסלף, להדגיש משפטים, לערוך דברים, להמציא שערוריות, והיד רחבה...

מה שקורה הוא, שאנשים מכירים את המגזר הדתי, עם כל מה שכרוך בו, רק דרך אמצעי התקשורת – ואז נעשית להם "סטיגמה" על הדת והדתיים.

[דרך התורה - עלייה מבפנים]
ומה הדתיים יעשו בנידון?! ישחקו במשחק הזה?
הרי המשחק הזה "מכור" מראש!

אלא שדרך התורה היא - עלייה במידות.

אנשים שרואים אדם השומר מצוות מתנהג בצורה טובה, אומרים, אפילו בתת – מודע:
זו תורה? הלוואי שחלקי יהיה גם בתורה!
זה קידוש ה´ עצום!!!

איננו צריכים להעלות את עצמנו כלפי חוץ יותר מדיי (=להתווכח על סטיגמות), אלא להתעלות מבפנים.
וחוץ מזה, יש גם תקשורת דתית טובה, דוגמה: ערוץ 7 באינטרנט, רדיו כל חי, ערוץ "הידברות" בטלוויזיה, המון סוגים של עיתונים ועלונים, ועוד...

[יחס לחילונים]
אביא את דבריו של הרב אפי קיציס שליט"א:

"אסור לקלל חילונים, אסור לשנוא אותם. להפך. מצווה לאהוב כל יהודי, ולקרבו.

"אמר הקב"ה: בני מה אני מבקש מכם? אלא שתהיו אוהבים זה לזה ומכבדים זה את זה".

כל מיני אמירות לגבי כופרים וכדומה, אינן נוגעות כלל לחילונים בימינו, שאותם צריך, כאמור, לאהוב ולכבד.

חז"ל אמרו אמנם לשנוא במצבים מסוימים, אבל מדובר על אותם שכבר קיימת לגביהם מצוות תוכחה.
וכבר אמרו התנאים, שבדורם כבר אין מי שיודע איך להוכיח, ואין מי שראוי לכך.

לכן, ברור שבימינו אסור לשנוא שום יהודי, (זה אינו עומד סתירה בצורך להיאבק בדעות רעות בכל תוקף)".

[שמירת נגיעה]
סתם מתוך התעניינות: שמעת פעם על אדם דתי, שאומר "אני לא שומר שרימפס וחזיר"?

ברגע שאדם מגדיר את עצמו כאדם "דתי" (לא משנה איזו דת), הוא מתכוון לכך שכל מצוות אותה הדת חלות עליו.

[הדרך ארוכה ומפותלת - אני נופל וקם כמו כולם]
יש עליות וירידות ביהדות, אצל כל אדם שונה בעניינים אחרים.
תפילה, שמירת שבת כהלכתה, בינו – לבינה, מידות, עצבות וייאוש, ועוד הרבה...

גם לצדיקים שבינינו זה קורה – וזה [לגיטימי לגמרי!].
כי אחרי כל ירידה – תבוא עלייה וחזרה בתשובה, וההתעלות היא ברמה משופרת יותר מהפעם הקודמת.

כך שאדם הנופל בנגיעה, אם הוא חוזר בתשובה, או שיש לו כוונה לכך – נחשב דתי לחלוטין.

[דבק מגע]
על הבדלים בנגיעה, אומר את האמת - איני יודע מה לענות לך, כדאי שתשאל רב מוסמך (וסתם ככה, טוב שיהיה לכל אחד רב).

רק אוסיף שאפשר להגדיר נגיעה כמו "דבק מגע". ככל שאתה משתמש בזה יותר – זה נחלש יותר.

כך בדיוק פועל המגע בין בני סוגים שונים של בני אדם - קח שניים שנגמרה התנגדות להתקרב יותר זה לזה, והמגע ביניהם יעשה את העבודה: פתאום הם ירגישו קרובים יותר.

כל נגיעה, כמו: צ´אפחה, לחיצת ידיים, חיבוק, סתם לשים יד על הכתף, אפילו סטירה בלחי וכדומה... נותנת הרגשה שונה בלב תוך שניות ספורות - אי אפשר להכחיש.

במגע יש עוצמה הגורמת לאנשים להרגיש קרובים זה לזה, וניתן להשתמש בו כדי לבנות וגם כדי להרוס. יש במגע נחמה בצד יכולת מניפולציה.

באמצעות מגע ניתן לטפח חברות או לגרום לתלות.
המגע מגביר את האינטימיות בין שני אנשים שבאמת אוהבים זה את זה - אך יכול ליצור תחושת קירבה דמיונית כשאין למעשה קירבה כזו!

בקיצור: צריך לרשום בדיו אדומה את האזהרה הבאה על האריזה:
"אזהרה: הזהר מאוד בשימוש, החומר יוצר התקשרות מיידית - וללא אבחנה, וודא, לפני השימוש, שאתה אמנם מעוניין בהתקשרות הזו".

חוץ מהפסיקות שציינתי למעלה, עוד בירורים בהלכות נגיעה אתה יכול למצוא בכל אתרי השו"ת, במיוחד "חברים מקשיבים", או להקליד את המילים ב"גוגל" ויצאו לך מלא לינקים.

ישנם ספרים רבים, חוברת "מגע הקסם" ועוד...

וגם תוכל לעיין ב"טור שולחן ערוך", אבן העזר, סימן כ"א סעיף ה´ בהגהות שם.

אבל לפי דעתי הקטנה - הכי טוב שתשאל את הרב שלך (או שוב בשו"ת).


שמח אם עזרתי, ואשמח מאוד לדעת, נהניתי מכל רגע!

אתה מוזמן להתקשר אלינו ל"קו הטלפוני" של חברים מקשיבים ולדבר על כל דבר.
הטלפון הוא 1599-5000-54
בימים א´ – ה´ בין 9 ל 1 בלילה,
סודיות מובטחת, ונשמח לדבר!

וחוץ מזה, אחי, אתה יותר ממוזמן לשלוח אליי תגובה למייל שלי.

רפואה שלמה לכל עם ישראל, ופסח כשר ושמח!

דורון

dozkih@gmail.com