שאלה
שלום לרב ובוקר טוב
שמי א', בן 22, מתגורר במרכז הארץ.
אני מתמודד עם בעיות אמונה קשות במיוחד
מצד אחד, אני מקפיד כל שבת, להגיע בכל התפילות לבית הכנסת, עולה כחזן ולפעמים גם לספר התורה, ובסה"כ אני באמת משתדל להיות אדם טוב.
גדלתי במשפחה דתית לאומית, הייתי חניך ומדריך בבני עקיבא, ולמדתי 6 שנים בישיבה תיכונית עד גיוסי לצבא, 3 שנים(ללא מסלול הסדר או ישיבה אחרת)
אך שבת אני לא שומר.
כשאני מגיע הביתה מהתפילה אני מסתגר בחדרי, נועל את הדלת, ויושב על המחשב.
האבסורד בחילול השבת שלי, שאני שומע הרצאות של רבנים רבים במשך שעות בשבת קודש, אך יחד עם זאת אני גם מחלל אותה
אני מאמין באמונה שלמה בבורא עולם, ואני מקווה שאשתי תהיה יראת שמיים, אך כעת בשלב זה של חיי הצעירים אני מרשה לעצמי 'לוותר' במצוות, פחות מניח תפילין, פחות מקפיד בשמירת העיניים.
הורי, גרושים, לא מודעים לעניין, וגם רמתם הרוחנית לא גבוהה במיוחד כך או כך.
אני באמת נקרע במצב הזה, מצד אחד אני באמת מתחבר לבורא עולם ומכיר טובה על שפע הטוב שהוא שופך עלינו, ומצד שני אני מחלל את השבת שנתן לנו.
למה אני לא משתגע? איך ייתכן שאתמול, במוצאי שבת קודש פרשת ניצבים, עשיתי הבדלה, ובירכתי 'המבדיל בין קודש לחול', אע"פ שמבחינתי שבת הייתה חול לכל דבר ועניין?
מעבר לשיעורי תורה שאני שומע ומאזין בקביעות, אשמח לעוד רעיונות לחזק את האמונה שבי, וכך גם לשמור את השבת
תשובה
שלום וברכה
הבה נקרא את הסיפור שאתה מספר אחרת.
התחלת היטב את הסיפור. בדברים הטובים.
אתה משתדל להיות אדם טוב; אתה מקדש את יום השבת; עשית דברים טובים בחייך – הדרכה, צבא וכדו'; אתה שומע שיעורי תורה וכדו'.
ויש גם בעיה. בעיה של חילול שבת, לא מוסבר. לא פתור.
וכשאדם מספר לעצמו כך את הסיפור הוא שואל את עצמו – מה קורה, איזה צורך חילול השבת הזה בא לפתור, מה התמורה שהוא משיג כתוצאה מהסתירה שהוא חי בתוכה, ועוד שאלות שחודרות אל נפשו פנימה.
ועם השאלות האלו הוא מתייצב לפני ריבונו של עולם, ומבקש ממנו הדרכה וסיוע וחיזוק בתפילה כדי להיגאל מהסתירה הפנימית הזו, ולחיות את החיים שהוא מאמין בהם.
ואולי גם ללוות את כל התהליך בדברים שאינם קשורים ישירות לאמונה: יציאה מהבדידות, חברים, ועוד עניינים שונים שפותחים את הנפש ואת הנשמה לתחומים אחרים, ואז מאפשרים גם לאור הנאמנות לשבת להיכנס.
האם אתה יכול לצעוד בדרך זו ?
כל טוב