שאלה
שלום כבוד הרב,
לפני שנה התחלתי להתחזק ואף על פי שבאתי ממשפחה דתית, הגעתי למצב יום אחד שקלטתי שאני לא יודע קריאת שמע.
מפה התחלתי להתחזק, כמובן תמיד האמנתי בה' ואני תמיד מאמין ומאמין.
אבל,
אני לא מצליח להתחזק.. אני לא מצליח!!!
אני רואה כל כך הרבה אנשים שחזרו בתשובה, שלומדים תורה, שמברכים בהתלהבות, שיצאו משטויות ומתמידים ושמחים,
ואני לעומת זאת התחלתי להתחזק! והגיע לי סיעתא דישמיא ענקית! כמו כל מי שהתחיל, מניח תפילין מברך בהתלהבות ואיכשהו אפילו הכי קושי בעולם לא מזיז אותי מהחזרה לאבא,
ופתאום בבום הכל מתפרק כמו לא יודע מה לא מצליח להסביר זה כמו שהרב יניח תפיליו בשמחה ואז ייפול, לא בגלל משהו מסויים - סתם ייפול למרות שהוא אוהב מאוד להניח תפילין ושמח בזה - מה זה הדבר הזה הנפילה לא הגיונית ולא מוסברת בכלל!
אני לא מצליח בחיי שאני מנסה וניסיתי ואנסה בכל רגע בכל דקה בכל שנייה!!למה קשה לי כל כך?! אני לא מרגיש שקשה מרוב שאני כבר ..
הכי חשוב אני רוצה להגיד תודה רבה להשם יתברך שזיכה אותי בחיים נפלאים כאלה. מאוד רוצה להתחזק ומתלהב ממצוות ורוצה לעשות אותם.. אז למה, למה אני לא מצליח.. למה קשה לי.
אני מאמין בה' יתברך שהכל לטובה.
אבל אולי אני טועה, אולי זה אני עושה לא טוב.. מה עשיתי לא טוב?
למה אני לא מצליח?
כבוד הרב אני מודע להמון, יודע מהם מצוות מדבר עם ה' יתברך מנסה ללמוד תורה לשמה, אבל אני לא מסופק! מה זה אפילו בסיס של שלוש תפילות ביום אני רוצה ולא מצליח, אפילו תפילה אחת.. אפילו דקה, אפילו ברכה, אפילו עלייה קטנה מפילה אותי קשה..
וזה ככה סתם הרב התפללתי לה' יתברך וממש הכל ניהיה טוב הכל בעלייה ואני מצליח ודווקא אני נופל, כאילו לא משנה איזה סיבה תיהיה אני לא מצליח להתחזק, אני לא מצליח. אני לא מדבר על 3 תפילות.
הרצון שלי מאוד טוב, המעשים שלי דפוקים אולי. ואני לא מצליח לצאת מזה.
עזבתי את כל חבריי בשביל ה' יתברך כי ככה הבנתי שצריך לעשות לצאת מחברה שלא שומרת תורה ומצוות.
ועכשיו אני כל היום בבית כמו איזה לא יודע מה ואני מעדיף ליהיות בבית מאשר לצער את ה' מצידי כל חיי אבל אם הרב עכשיו יגיד לי שזה בגלל שאני בבית אני לא אצליח לצאת ממנו.. בחיי אני מנסה אבל הכוחות עזבו אותי מה עושים..
למה?
תודה רבה כבוד הרב.
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על הדרך שאתה נמצא בה.
אני מציע אפשרות אחרת לספר את הסיפור שאתה מספר לעצמך.
עשית שינוי, התחזקת יותר, וזה יפה.
קשה לך יותר מאחרים (למעשה, גם לאחרים יש את הבעיות שלהם, אך את זה אתה לא רואה).
אבל הקשיים האלה הם לא הגיבנת של ההתחזקות. הם ההתחזקות עצמה. שהלוא הדבר העיקרי הקובע הוא המאמץ (“לפום צערא אגרא), וככל שאתה מתאמץ יותר אתה מגשים את ההתחזקות שלך.
ולפעמים – נופלים. זה טבעי, זה חלק מהסיפור עצמו. ככה זה כשאוהבים. גם כשאוהבים מאוד – לעתים נשחקים, וצריכים לחפש דרכים חדשות ומעוררות.
הנפילה הזו היא כל כך צפויה וכל כך הגיונית. היא מתרחשת, והיא גם הזדמנות לחלץ מתוך עצמך עוד כוחות ועוד יכולות שטמונים בך.
ושום דבר לא דפוק בך. להפך.
אתה הכי נורמאלי והכי טבעי שאפשר.
וכך, כשאתה מספר לעצמך את הסיפור הזה, שהוא יותר נכון ויותר אמיתי – תצליח יותר.
האם אתה יכול ללכת בדרך זו ?
כל טוב