קשה לי להאמין! ויש לי הרבה סיבות מוצדקות לזה!

שלום לך, שואל יקר.
אחרי כזו הפגזה, נראה לי שלא תזיק מעט מנוחה, ככה להירגע קצת.
אתה יודע, אפשר לענות על שאלות, אבל לענות על תשובות זה לא ממש אפשרי..

כי עם כל הכבוד לביקורת, גם לתורה מגיע קצת כבוד. אפילו הרבה.
ועוד לפני ההחלטה אם להאמין, צריך להיות אמון.
אמון בקב"ה, אמון בתורה, אמון בחז"ל, אמון בגדולי ישראל, אמון בעם ישראל.
אין לנו את הזכות לפתוח את הפה בכלל, אם אין בנו הערכה, הערצה ויראה.
דע לפני מי אתה עומד!

תראה, אנחנו לא דנים כאן באיזו שיטה רוחנית מהמזרח, או תיאוריה מדעית מודרנית בת מאה שנה. לפנינו ניצבת תורת ה´, שזכינו לקבל מאת בורא העולם בעצמו, מלווה במסורת בת אלפי שנים, של העם שלנו, עם ישראל. טובי המוחות של העם הזה, שהם גם פאר לאנושות כולה, השקיעו בה את מירב זמנם ומרצם.

מה לא ניסו הגויים כדי להניא אותנו מהדביקות בתורה הקדושה הזו? גזירות שמד, רדיפות, גירושים, פוגרומים, ואחרי הכל הם לא הצליחו. גם הנסיונות הקשים ביותר בעולם לא יצליחו להפריד ולערער את האהבה הגדולה, ומסירות הנפש העצומה שיש לנו לתורה.

היהדות לא מפחדת מקושיות. אדרבה, השאלה פותחת פתח להעמקה, הסתירה דוחקת בנו להציע הבנה חדשה, רחבה וכוללת יותר. ולכן זה מצוין שאתה שואל. לאורך כל הדורות, העיסוק בתורה התפתח בזכות העלאת שאלות, הצבת קושיות והצבעה על סתירות. זוהי דרכם של גדולי ישראל, מאז ומעולם.
אבל [בענוה].

הנחת העבודה היא, שהשכל האנושי מוגבל.
כל מדען רציני שמכבד את עצמו, מודה בזה, לאחר כל התהפוכות שעובר המדע בקצב מסחרר.
שלא לדבר על המצפון האנושי, שהוכיח את עצמו יותר מידי במאה השנים האחרונות, רוויות דם וטרגדיות אנושיות.

יש המון עומקים, שאתה לא מעלה בדעתך בכלל שקיימים. יש אינסוף תובנות, שגם החיים כולם לא יספיקו למצות. אם אתה רוצה להתפתח, להתקדם ולהשתכלל, כדאי מאוד שתהיה לך נקודת משען, שתכוון אותך ליעד הנכון. במקום להתברבר בדרך, ולהעלות כל מיני השערות פורחות באויר, קיבלנו את המידע המדויק והמושלם ביותר.
זכינו, ויש לנו אחיזה במוחלט. בנצח.
קיבלנו תורה.

ועם זה אנחנו עובדים.
אם יש לך שאלה על מה שכתוב בתורה, כי זה נראה לך לא הגיוני או לא מוסרי, ניצבות בפניך שתי דרכים: האחת, להניח שאתה יודע הכל ומבין הכל, ולכן זה פשוט בזבוז זמן להשקיע בטקסט הזה. השנית, לצאת מנקודת הנחה שיש עוד לי עוד כמה דברים ללמוד, ואם אני לא מבין מה שכתוב שם, בהחלט ייתכן שהבעיה נעוצה בי. ואז שווה כל רגע, כל מאמץ, לחתור למגע, לחיבור והזדהות. ובסוף, כשאתה מגלה אופק חדש שלא הכרת, אתה צוחק על עצמך, ומבין כמה המחשבה הראשונית הזו היתה מגוחכת.

אז קדימה, לעבודה:
1. באותה המידה אפשר לומר, שאם מי שפוצע את אבא שלו לא יקבל עונש מוות, זה לא מוסרי. מי בדיוק יודע מה זה מוסרי? על פי מה תקבע?
לרצוח זה לא מוסרי?
אז דע לך, שבתקופות מסוימות ובמקומות מסוימים, חשבו שלרצוח זקנים, חולים ומפגרים זה מאוד מוסרי. ולהשאיר אותם בחיים זה לא מוסרי, כי הם סתם נטל על החברה ולא מועילים לאף אחד.
בבקשה, שיקום מישהו ויאמר שהוא יכול להגדיר מה זה מוסר.
המוסר האנושי הוא אחד הדברים הפחות יציבים בעולם. מה שנחשב ´תועבה´ לפני 50 שנה, היום זה נאור ומקובל. מה שלטענתך הוא לא מוסרי, לאדם אחר נחשב פסגת המוסר.
ובכלל, מי אמר שמוסר זה דבר טוב? למה צריך להיות מוסרי? אולי המצפון זו סתם חולשה?
מוסר מוחלט וקבוע יכול להיות ממקור אחד בלבד.
הקב"ה, יוצר המצפון.
אז שבני האדם יטענו כלפי התורה שהיא לא מוסרית, זה קצת חלש, הייתי אומר.

2. מי שרצח פעם אחת, זה אומר שהוא מסוגל. אם עצבים גורמים לו ליטול חיים, אז אין הצדקה לכעס שלו, הוא לא לגטימי. היית רוצה לגור בשכנות לאדם כזה, שעם קצת מצב רוח הוא שולף סכין? האנשים הללו מסוכנים לחברה שלנו, וכדי לשמור עליה אנחנו חייבים להעלים אותם.

אבל האמת היא, שזה בעיקר בתאוריה. בפועל, התנאים שמציבה ההלכה כדי להוציא מישהו להורג הם כמעט בלתי אפשריים, ולכן הוצאה להורג בבית דין היתה באמת מאורע די נדיר. האפקט העיקרי כאן הוא חינוכי, בשילוב הרתעה. כשאתה רואה שהמחיר יקר, אתה לומד להעריך את המוצר. אם העונש כל כך קשה, כנראה שהמעשה הזה הוא באמת חמור. האיום לבדו מכוון למנוע את האדם מלמעוד.

3. אני לא מכיר שום מקום בתורה, שבו כתוב שהגויים יהיו עבדים של עם ישראל בעתיד. אתה אולי מתכוין לפס´ ´ועמדו זרים ורעו צאנכם´ (ישעיה סא, ה), אך כלל לא מדובר שם על עבדות. קודם נראה את ההקשר, והוא בפס´ הבא: ´ואתם כהני ה´ תקראו´ (שם, ו). הנבואה מבשרת שעם ישראל יהיה ה´כהן´ שבאומות, כלומר אנשי הרוח שמורים לכל האנושות את דרך הטוב והישר. בגלל הייעוד המיוחד של עם ישראל, תהיה חלוקת תפקידים כך שהגויים יספקו לנו את הצרכים הקיומיים, אך בשום אופן אין כאן עבדות:
א) לשון הפס´ מורה על כך שהם יעשו זאת מרצונם ולא בכפיה (רד"ק), כי הם יבינו שזה לטובתם.
ב) יש כאן מעין סחר חליפין, הם מספקים לנו אוכל, ואנו מספקים להם תוכן לחיים.

4. אפשר לשאול, איך הפירוש של חז"ל מסתדר עם פשט הכתוב. וזו שאלה מצוינת, שרבים מגדולי ישראל נתנו עליה את הדעת, וטרחו להסביר. אבל לקבוע שהם המציאו ´כי נח להם´, זוהי כבר נקיטת עמדה שיש בה עזות, ואין צריך לומר שאין לה ביסוס.

´לא כתוב שזה תשלום´, נכון. וגם לא כתוב ש´לטוטפות בין עיניך´ זה ריבוע שחור מעור של בהמה, ולא כתוב שלהוציא עצם מהעוף זה ´לא תעשה כל מלאכה´ בשבת. התורה שבכתב כמות שהיא לא מובנת, זו עובדה. לכן, הקב"ה נתן לנו את הפרשנות המדויקת לתורה שבכתב, וזה נקרא תורה שבעל פה. הפירוש לתורה שבכתב הוא לא המצאה של חכמים, אלא דבר ה´ ממש.

מעבר לכל זה, להסביר ש´עין תחת עין´ זה כפשוטו, לא ייתכן מסיבה פשוטה: מה אם אדם בעל עין אחת הוציא עין לאדם בעל שתי עיניים, זה יהיה הוגן להעניש אותו ב´עין תחת עין´? הנזק של שניהם יהיה שווה? ולהיפך, אם הוא כיבה את מאור עיניו של האחר, נסתפק בלהוציא לו עין אחת?

´היתר מכירה בשמיטה, או בפסח, לא כתוב´. מי קבע? התורה אומרת שאסור לעבוד בשמיטה רק בקרקע של ישראל, ואסור שיהיה ברשותך בפסח חמץ ששייך לך. ואם הקרקע או החמץ של גוי, אז מותר. מסקנה: אם תמכור את הקרקע או החמץ שלך לגוי, לא תעבור על איסור. הכל כתוב.

5. ובעולם אין סתירות? לפעמים אור, ולפעמים חושך. לפעמים חם, ולפעמים קר. הרבה סדר, וגם הרבה בלגן, הרבה שמחה, ולצערנו גם לא מעט צער.
ואצלך אין סתירות? לפעמים שכל, ולפעמים רגש. לפעמים רוצה לעשות טוב, ולפעמים לא כל כך. קצת חומרי, וקצת רוחני. גם בודד, וגם חלק מחברה.
ואיך אתה חי עם זה?

החיים מורכבים. יש בהם צדדים לכאן ולכאן, וזה כל היופי. כל דבר הוא חלקי, על כל פיסת נוף אפשר להביט מכמה זויות, ועל כל שיר אפשר לתת כמה פרשנויות. הסתירות והניגודים מולידים את השלימות, שכוללת הכל, ולא חסר בה שום דבר.

התורה מתאימה לנו, לעולם בו אנו נמצאים, ולחיים שלנו. הסתירות מכריחות אותנו להעמיק, למצוא את השורש, המכנה המשותף, שבא לידי ביטוי בצורה שונה בכל מקום.

לידע כללי, הרמב"ם חיבר ספר שנקרא ´מורה נבוכים´, שהוא אחת היצירות הרוחניות החשובות של היהדות. בפתיחה לספרו הוא כותב, [שבכוונה הוא יוצר סתירות בתוכו], והלומד צריך לדעת איך ליישב אותן, בדרכים שונות.

הסתירות אינן סוף פסוק. הן רק ההתחלה. חז"ל ומפרשי התנ"ך עסקו בהם, וסללו לנו את הדרך לפתרון שפותח עיניים, ומרחיב אפיקים, לתורה גדולה ועמוקה יותר.

6. זה נושא קצת מורכב, ואם תרצה להרחיב בו אז תוכל לשלוח שאלה נפרדת. העיקרון הוא כזה: כל נביא עובר סדרת מבחנים כדי לוודא שהוא נביא אמת, למשל לנבא עתידות בצורה מדויקת, ורק אם זה מתקיים אחת לאחת, מקבלים אותו. יכול להיות שבהמשך הוא יסרח, ויהפוך לנביא שקר, ובשביל זה הקב"ה יוצר מנגנון הגנה. כל נבואה שנמסרת לנביא מסוים, נאמרת גם לשאר הנביאים, כך שהם מבטחים אחד את השני. אם פתאום צץ נביא ומספר משהו שאף אחד אחר מהנביאים לא שמע, סימן שהוא נביא שקר.

7. ואם ה´ היה בורא רק את כדור הארץ, אז כבר לא היתה שאלה? כנראה שכן, כי זו השאלה הבאה.

8. אנחנו לא יודעים למה ה´ רוצה. אין לנו שום השגה ושום הבנה ביחס לקב"ה, ´כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי´. השכל האנושי מוגבל, והוא לא מסוגל להשיג את החכמה האלוהית. זה לא בתחם של יכולת הקיבול שלנו. זה כמו לנסות להביט על השמש. כח הראיה שלנו לא מסוגל להכיל הכל. יש לו מגבלות משלו. גם לשמיעה, ולריח ולכל כוחות החיים. וכן, גם לשכל.

מה שבידינו להבין, ומחובתנו להבין, זה את החיים שלנו. ומנקודת המבט הזאת, צריך לשאול: מי אמר שיש אלוקים, ומי אמר שהתורה אמת, ומה המטרה של המצוות. עם השאלות הללו אנחנו מסוגלים להתמודד, והם מגלים לנו עולמות חדשים של חכמה, הגיון ועומק.

´מה אכפת לה´´, זוהי שאלה עתיקה מאוד. חז"ל לפני כאלפיים שנה, שאלו בדיוק את השאלה היפה הזו שלך. והתשובה שלהם, שהמצוות נועדו לזכך אותנו. אתה מתקומם על ההסבר שזה בשבילנו, כי אתה לא מרגיש עם זה בנח.

תגיד: המבורגר וצ´יפס מטוגנים בשמן עמוק, עם כוס קוקה קולה לארוחת צהריים, על בסיס יומי, אתה מרגיש עם זה בנח? אתה יודע כמה זה משפיע לרעה על הגוף שלך? אתה יודע כמה אנשים סובלים ממחלות בגלל עודף שומנים שהם צברו, וממשיכים לצבור? וכמה אנשים מרגישים מאוד בנח עם סיגריות, למרות שהם הורסים את הגוף שלהם במו ידיהם?

להתגבר ולא לתת גז גם כשהחבר´ה לוחצים, להתאפק ולא לזרוק סיפור עסיסי שעלול לפגוע, להתאמץ לקום מהמטה בבוקר למרות שאתה גמור מעייפות - זה נח?

הרגש מטעה, ומוליך אותנו שולל. הוא הופך טוב לרע ורע לטוב, ודי ברור שעליו אי אפשר לסמוך. אף אחד לא מוכן לעשות כל מה שמתחשק לו, או להימנע מכל מיני דברים כי ´זה לא זורם´. יש לנו סולם ערכים בסיסי שלפיו אנחנו מכוונים את החיים ומחליטים, ולא רק לפי מה ש´כיף´. כי אתה מבין, שיש בך קצת יותר מאשר רגש חיצוני של ´נח לי´. ואתה מוכן להשקיע בתחומים מסוימים, למרות שזה לא נח. אפילו קשה.

[התורה היא מפת הנפש שלנו]. היא מגלה לנו את הדרך והעקרונות שמתאימים לנו יותר מהכל, ושבשבילם הכל שווה. אנחנו כאן למספר שנים קצובות בשביל למלא תפקיד. לכל אחד, וגם לך יש משימה. אתה בשליחות. אז במקום שנתברבר בדרך, ונבזבז זמן וכוחות על זוטות, עשה איתנו הקב"ה חסד, והעניק לנו את המפה, שנדע לנווט נכון. זה ´טעם החיים´.

בהצלחה רבה.
לכל שאלה, אני כאן.
אבישי.
batelam@gmail.com