קשה לי במצוות ובעבודת ה' - צריכה איפוס

אהלן!

מה שתיארת נשמע לי כל כך מוכר... מוכר מדי... זה פשוט... קורה.

קודם כל בואי נתחיל מזה שלא צריך לפחד, לא מעונש משמיים וגם לא משידוך. חתן את תמצאי בעזרת ה´, והוא יהיה מתאים לך בדיוק. מן הסתם תמצאי מישהו ברמה דתית כמו שלך, ומה שתהיי, יש סכוי לא רע שגם הוא יהיה.

השאלה היא מה את רוצה להיות?

וכאן נכנס גם ה"עונש" שמפחדים ממנו. לא הייתי למעלה, אבל כל העסק עם הגחלים והגהנום נראה לי לא בא לדבר על כאב פיזי, אלא על כאב רוחני.
הבן אדם בטח כל כך יתבאס על מה שהוא עשה, ושהוא כבר לא יכול לתקן, שהוא ירגיש כאילו אש אוכלת אותו. נראה לי שאם נקשיב אל הנשמה שלנו נוכל להרגיש את הכאב הזה גם כאן. אולי יצא לך כבר פעם להרגיש אותו.

אוקיי, אז לא עושים מצוות מתוך פחד מעונש, אז למה כן?

פשוט כי יש לנו נשמה שהיא מאוד גבוהה ועליונה, ויש לה שאיפות כאלו, גבוהות ועליונות, וכדי שהיא תרגיש טוב, כדי שאנחנו נרגיש טוב, צריך פשוט לעשות דברים טובים. איך נדע מה השאיפות הגבוהות האלה של הנשמה הגבוהה שלנו? פשוט, נקשיב למי שיצר אותה ושם אותה אצלנו.

כל זה טוב ויפה, ואני מניחה ששמעת את זה כבר פעם בצורה כזו או אחרת. אני גם שמעתי את זה, ידעתי והבנתי... אבל...

אבל זה לא עזר לי. לדעת ולהבין לחוד, להרגיש ולעשות לחוד. את יודעת מה, אפילו לפעמים הצלחתי לעשות, אבל להרגיש... זה קשה.
לפעמים יודעים מה טוב, אבל לא מצליחים לעשות את זה. לפעמים מצליחים אפילו לעשות את זה, אבל עדיין זה לא מרגיש מחובר...

מה עושים?

עובדים. עובדים קשה.

במישור אחד, כדאי לנו להרגיל את עצמנו לקיים מצוות. נניח קשה לי לקום להתפלל בבוקר (למי לא?) אז צריך לעבוד על עצמי במליון שיטות וטריקים: נניח לשים שיר שאני אוהבת בתור השכמה או להבטיח לעצמי ארוחת בוקר טעימה אם אני מספיקה גם לקום וגם להתפלל בשעה סבירה... או נניח קשה לי עם צניעות, אז בפעם הבאה שיוצאים לשופינג מומלץ לקנות בגדים צנועים אבל שיא המהממים. איך? לקחת חברה שיש לה מדד טוב לצניעות, אבל גם טעם טוב. כזאתי שתכריח אותך למדוד את כל החנות עד שתמצאי משהו שגם עומד יפה, וגם צנוע... (המלצות לחנויות בנפרד(-; ). קשה לשמור 6 שעות בלי קפה? יש חלב סויה (הזה בטעם וניל הוא דווקא טעים). בקיצור, נראה לי הבהרתי את עצמי. פשוט לגרום לנו להתרגל לעשות מצות. בהתחלה אולי עם טריקים. אבל זו מלחמה, ובמלחמה צריך להשתמש בטקטיקות.

במישור שני, כדאי להבין מה ולמה אנחנו עושים. זה מישור יותר עיוני והוא לא קל. לפתוח ספרים ובעיקר לפתוח את הראש. לתת למילים לחלחל...
השאלה ששאלת בהתחלה ישר הזכירה לי את הבגרות במחשבת, ואחר כך את הכוזרי. (נכון, הכוזרי היה לפני החוברות לבגרות. אבל הראש שלי עובד קצת איך לומר? בסדר ההכרות שלו עם העולם) זה ספר ארוך, אבל מומלץ. איזה עוד ספרים? אם מעניין אותך טעמי המצוות יש את ספר החינוך שהוא קצר מצד אחד, ומצד שני לא כבד כל כך.
זה מזכיר לי עוד משהו חשוב:
יש משהו קשה ב"להתחיל ספר", במיוחד אם יש שאיפה לגמור אותו. (זה רלונטי לכל ספר שהוא לא פרופר להנאתנו. ספר מתמטיקה, ספר יהדות או חוברת מילים לפסיכומטרי) , ובטח לכוזרי שהזכרתי קודם. פשוט אל תבואי עם מטרה גלויה של לגמור את הספר, היצר הרע שלך יבהל ויצא למלחמה ואת לא תצליחי לגמור אפילו עשירית ממה שאת יכולה. מה עושים? עובדים עליו. לומדים כל יום קצת. חמש דקות. או עשר. או מחליטים על מס´ עמודים, או קטעים. אבל באמת לא הרבה, שהוא לא ירגיש היצר הרע... וחשוב להקפיד על זה. גם אם את בשיא המתח - אל תשברי. חמש דקות. זהו. שתי פסקאות... לא יודעת, משהו שיצא עם תוכן אבל שיהיה קליל. ככה גם אולי תצפי להמשך הלימוד מחר...
ואם את רואה שהספרים האלה ככה קצת כבדים בתור התחלה, אני ממש ממליצה על החוברות של מרכז (מה שהם הוציאו לזכר ההרוגים בפיגוע). הן מסודרות על פי נושאים, הן קלילות ממש, ואם נותנים להן, הן יכולות לחלחל פנימה. הנה האתר שלהן: http://www.bishvilhanshama.wip.co.il/ ואת מוזמנת גם לנסות לקנות את החוברות, יש משהו בלהחזיק את הספר ביד ממש. זה עוזר להתמיד בלימוד.
אהה... ואם כבר הזכרנו התמדה, אז חשוב להתמיד. ככה בונים בעצמך משהו. כל דבר.

וזה מוביל אותי למה שבת דודה שלך אמרה לך לגבי גיל ההתבגרות: אז ככה, זה נכון שיש עליות ויש ירידות, אבל אני חושבת שזה לא קשור דוקא לגיל ההתבגרות. זאת אומרת מיסכן מי שזה אצלו רק בגיל ההתבגרות, כל מי שרוצה לחולל אצל עצמו שינוי, כל מי שרוצה להזיז בעצמו משהו, כל מי שרוצה לשנות את עצמו, כל מי שעובד עם עצמו עבודה קשה, יחוה עליות וירידות. הנה, אפילו מי שעושה דיאטה, יש ימים שמצליחים ויש ימים שנופלים. אז מה שחשוב זה לא להשבר. אם מי שעושה דיאטה תשבר ותגיד לעצמה, "זהו, אבוד לי, אני שמנה ואין מה לעשות. אין סיכוי לשנות, מוטב שארד לי על העוגה הזו וזהו..." היא לעולם לא תרזה. אסור להשבר! נופלים? לא נורא! קמים! (ואגב, אם כבר מדברים, דיאטה מתחילים מהיום, לא ממחר...)
נפלת? אל תתיאשי! את יכולה, יש לך נשמה גבוהה ואת מסוגלת, פשוט קצת קשה לך לגלות אותה... לאט לאט. כולם נופלים. יש פתגם בערבית שאומר שכדי להיות פרש טוב חייבים ליפול פעם מהסוס. נפילות זה משהו שקורה, צריך ללמוד מהן...

והכי חשוב זה לשמוח. מכל מה שאת עושה ומתקדמת! באמת לשמוח... זה נותן כח!

ומשהו אחרון, אם כבר דיברת על הנוצרים, אז בתור סטודנטית להיסטוריה וארכאולוגיה, יצא לי לשמוע דבר או שניים על הנצרות, וגם על דתות אחרות... אם להפעיל את ההגיון הקר, הפאגנים הרבה יותר הגיוניים מהנוצרים. רק שגם הם מפספסים משהו, וזה גורם להם להראות ממש לא הגיוניים, (יוצא מזה שאנחנו באמת הדת הכי הגיונית. אבל אין סיבה להוכיח את זה, כי אי אפשר באמת. יש משהו באמונה שהוא קצת לדעת וגם קצת לא... פשוט להאמין) אבל זה כבר נושא אחר, אם את רוצה, את מוזמנת לפנות אלי ואני אנסה להסביר, בשמחה!

טוב, אז זה השלב שבו אני מאחלת לך ב"הצלחה, נותת לך ת´מייל שלי, ומזמינה אותך לפנות אלי בכל שאלה, הירהור או עירעור...
אז אם מה שכתבתי היה מעצבן או לא ברור, או אם יש לך עוד מה לשאול, את מוזמנת לפנות אלי למייל בשמחה: renanaro@gmail.com (לוקח לי זמן לענות, אבל אני עונה. אל יאוש. אם זה דחוף יש לחברים מקשיבים מוקד טלפוני: 1599-5000-54 יש שם אחל´ה חבר´ה!)

המון הצלחה! הרבה אור וטוב!
רננה