קריאת שמע שלא בזמנה

שלום רב,
לגבי קריאת הפרשיות עצמן - ראה מה שהתייחסה וכתבה על כך המשנה בברכות פרק א משנה ב:
"וגומרה [-הזמן האחרון לקריאת שמע-] עד הנץ החמה. רבי יהושע אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה". ומכאן שאפשר לקרוא את פרשיות קריאת שמע גם לאחר סוף זמנה, ולקבל על כך שכר כעוסק בתורה, אך לא כמי שקרא קריאת שמע בזמנה.
לגבי הברכות - כתבה הגמרא שם (דף י עמוד ב) שהמילים "לא הפסיד" שנאמרו במשנה, מחדשות שמי שאיחר את זמן קריאת שמע גם את הברכות לא הפסיד, ואומרן גם אחר זמנן.
הגמרא לא פירטה האם דין זה נוהג כל היום, או במגבלה כלשהי, ונחלקו בכך הראשונים. בקצרה:
דעת הרמב"ם: אין הגבלה. זמן ברכות קריאת שמע כל היום.
דעת הרא"ש: עד סוף שעה רביעית.
נחלקו האחרונים כיצד לפסוק במחלוקת זו. בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ח, סעיף ו פסק כדעת הרא"ש.

ולכן, להלכה: על פי השולחן ערוך, בדיעבד, יש לקרוא את קריאת שמע רק עד סוף שעה רביעית (בשעות זמניות. ניתן לעיין בלוח שנה כדי לברר מהו זמן זה בכל יום, בעת הצורך).

בברכה,
יוני, צוות ישיבת הר-עציון