שאלה
שלום כבוד הרב!
עד לא מזמן הייתי מתפללת ממש מהלב ובכוונה גדולה והייתי מרגישה באמת קרובה לקב"ה . ואז התחילו הבגרויות ונכנסתי ללחץ כמה שניסיתי להתפלל בכוונה זה לא יצא , התפילות שלי לא באו מהלב והרגשתי ממש רחוקה . חשבתי שאולי אחרי הלחץ של הבגרויות זה יעבור אבל הם נגמרו והתפילה שלי באמת מאכזבת אותי אני חושבת בזמן התפילה!!במקום ליהיות מרוכזת בה זה מאוד מפריע לי ואני כבר מיואשת אני רוצה להתקרב לקב"ה , להתפלל אליו מכל הלב כמו פעם , אבל אני פשוט כבר לא מצליחה. איני יודעת מה לעשות אבל זה ממש מייאש בבקשה אם תוכל לכתוב לי איך לחזור לתפילות הקודמות ואיך להתקרב שוב לקב"ה-זה מאוד יעזור לי
תודה רבה
הדר
תשובה
בע"ה
שלום רב,
זה קורה, כשעולים מדריגות יש תחושה נפלאה של עליה מתמדת, אבל כשמגיעים לקומה השניה ועוצרים לנוח , פתאום יש רפיון כאילו אין כח להמשיך. כך גם בעליה רוחנית, הרגשת נפלא כל עוד עלית אבל כשהגעת למדריגה הנכספת, פתאום את מרגישה שהתפילה לא אמיתית. הפתרון הוא לנוח קצת , ולהבין שהתפילה שלך כעת מתאימה לתקופה הלחוצה שעברת, ויתכן שהגיע הזמן לנסות ולהמשיך קדימה. קחי סידור עם פירושים מעניינים, תנסי להתבונן מחדש בתפילה ולמצוא בה כיוון שעוד לא חשבת עליו, ובע"ה תרגישי ששוב חוזרים הכוחות.
בהצלחה, ותזכרי את זה גם לפעם הבאה שזה יקרה.