שאלה
בס"ד
שלום הרב שרלו,
קראתי במאמר של הרב כי ישנה גישה האומרת שהעולם אט אט יוצא מקללות אדם ראשון, והרב אמר שזו עמדה נוזעזת מאוד. השאלה שלי היא, מדוע הרב רואה בכך עמדה נועזת? שהרי, ראשית כל אפשר לראות בחוש שזה מה שמתרחש (אין כמעט צורך בעבודת כפייפ, אפידורל, טכנולוגיה, זכויות נשים וכד'), ושנית, העובדה שאנחנו בעקבתא דמשיחא רק מחזקת את הטענה הזו, שהרי מטרתנו היא להביא את העולם לידי תיקונו ולא לאחוז ברע הקיים. לדוגמא לא נוכל לקיים את נבואת הושע "והיה ביום ההוא תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי" אם נמשיך לדגול ב"והוא ימשול בך"..
תשובה
שלום וברכה
יש בעמדה זו כמה וכמה דברים נועזים:
א. הניסיון לפרש מאורעות תוך כדי התהוותם נראה בעיני מסוכן מאוד. רבי עקיבא פירש כך את בר כוכבא; קשה למנות את מספר התקופות (גירוש ספרד וכדו') בהם ראו גדולי ישראל את מימוש נבואות המשיח מתקיימות בימיהם וכדו''. כל פירוש של תהליך בעת ביצועו הוא מעשה נועז ביותר. גם אז ראו הרבה מאוד דברים בחוש וכדו'.
ב. פעמים רבות כתבתי כי העובדה שאנו בימי גאולה אינה מבטיחה את וודאותה. ריבונו של עולם פתח בפנינו את שערי האפשרויות, אולם את שערי הוודאות. מעבר לכך, תיקון מה שאירע בימי גן עדן הוא הרבה יותר רחוק מימי המשיח והגאולה, ועל כן לטעון את הדברים האלה זה נועז מאוד.
ג. המסקנות שרוצים להסיק מכאן קרובות מידי לשינוי התורה, ולדברים שהם נגד "זאת התורה לא תהיה מוחלפת".
על כן צריך להיזהר מאוד מאוד.
כל טוב