שאלה
בס"ד
שלום, רציתי לשאול שאלה שהתשובה עליה מאוד לא ברורה לי...
בשבוע שעבר פרשת השבוע דיברה על נח והמבול...
כולם באים לנח בטענות שהוא היה צדיק תמים לעצמו ודאג שהוא ומשפחתו ינצלו ולא דאג לשאר בני דורו.. יכול להיות שנח לא האמין בעצמו מספיק שהוא יכול לבא ולהציל את בני דורו או שהוא חשש להתקלקל ..?
יכול להיות שהבעיה הזאת נמצאת גם כיום? יכול להיות שאנחנו לא מאמינים שהתפקיד שלנו הוא לקרב את האחים שלנו? אבל הבעיה היא שלפעמים אנחנו חוששים להתקלקל.. ? או שאנחנו לא מאמינים שזה התפקיד שלנו- לא מאמינים בעצמנו..?
ובכלל האם צריך קודם לבנות את עצמך טוב ואח"כ לצאת לחברה שהיא פחות ממך ולקרב אותה או והבנות תוך כדי זה שאתה נמצא בחברה ולהבנות יחד איתה כדי להשפיע.. וצריך לקחת בחשבון שזה לפעמים פוגע.. לדוגמא הממדים של היום שהרמה הדתית והתורנית נמוכה..מה גם שילדים בגיל הזה עדין לא מודעים למטרה הזאת להבנות ולהשפיע..ועוד שהרמה הדתית והתורנית לא משהוא..
יכול להיות שהשאלה שלי קצת קשה אבל בכל זאת אני מצפה לקבל תשובה ברורה יחסית.. ותודה מראש..
תשובה
שבוע טוב
כדי שקומקום יגלוש החוצה הוא מוכרח להיות על גבי להבה חזקה.
כדי להשפיע צריך להיות מחוברים למקורות אנרגיה חזקים מה שאומר שבעיקר תלמידי חכמים וחכמות שטוענים עצמם כל הזמן בלימוד תורה ובעבודת ה' לוהטת, בשלים להשפיע.בודאי שיש לעשות זאת בחבורה ובהדרכת תלמיד חכם( למשל גרעינים תורניים)
כמובן שרק אחרי שגיבשו איש ואשה את השקפת עולמם, בדרך כלל באמצע שנות העשרים, הם בשלים להשפיע באופן קבוע ומשמעותי. אך באופן מזדמן כולנו ראויים.
אין ספק שעדיין לא עברנו את המהפכה התודעתית לצאת ולהשפיע, יש עדיין מה לעשות במוסדות החינוך שלנו, אבל הניצנים נראו בארץ.
ברכה והצלחה