שאלה
אני הומו דתי שמנסה לקיים כמה שיותר מצוות כי זה מה שאני מאמין בו ואני מרגיש שזה הייעוד שלי בחיים. אני מקפיד על הוצאת זרע לבטלה, שלוש תפילות ביום, שמירת כשרות, שבת, כיבוד הורים, לשון הרע, לימוד תורה, ומנסה להתחזק כמה שיותר. בין התשובות של רבנים כלפי הומואים אני מרגיש את השנאה והסלידה לגביי אנשים כמוני וצר לי על זה בגלל שלא כל הומואים מקיימים משכב זכר וחוטאים ולכן אמירות נאצה של רבנים כלפי הומואים מוציאות לשון הרע כלפי מאות אלפי הומואים ולסביות שגרים בישראל. ובכל זאת רבנים תמיד היו בשבילי מודל לחיקוי שתמיד ארצה להיות כמוהם ולהקשיב לעצתם . ועכשיו לשאלותיי:
1. לקחתי על עצמי שמירת נגיעה מבנים אבל כל פעם שאני הולך לבית כנסת במיוחד בשבת אנשים לוחצים ידיים בסוף התפילה ולא בא לי "לבייש" מישהו שבא ללחוץ איתי יד מה עליי לעשות?
2 אני משרת בצבא במטבח ואיתי משרתים עוד שבעה טבחים כולם בנים כמובן הבעיה היא שהם בחורים שלצערי לא מכירים את הדת מדברים הרבה לשון הרע שאני לא יכול שלא לשמוע והבעיה הכי גדולה זה שהם גורמים לי לגירוי היצר המיני בכל פעם שאני מסתכל עליהם ולחולשה ברמה הרוחנית. בבקשה הרב תעזור לי מה עליי לעשות?
תשובה
שלום לך.
משיכה לבנים הינה מצב נפשי מסויים, ואינה עבירה. כמו שאתה מבין ומציין בדבריך, יש איסור על משכב זכר, ולא על משיכה לגברים. לא רבנים, ולא אף אחד אחר, צריכים להרגיש דחיה וסלידה מאנשים שנמשכים מינית לבני מינם, אם אינם מממשים את המשיכה.
ועכשיו לתשובותיי:
1. מותר לך ללחוץ ידים לבנים, אין בכך שום בעיה. אסור רק לקיים משכב זכר. מותר לך ללכת להתרחץ בים או בבריכת שחיה, אע"פ שאתה רואה שם גברים חשופים.
2. אם חבריך לעבודה במטמח מדברים לשון הרע ורכילות, אל תשתתף איתם בשיחות אלה, תשתדל לא להאזין למה שהם מדברים. מה שייכנס לאוזניך בכל זאת- אין מה לעשות. הריגוש שאתה חש כאשר אתה מביט בחבריך לעבודה איננו חולשה רוחנית. ההיפך הוא הנכון: ההתגברות שלך שלא להנות הנאה מינית עם גברים מעידה על חוזקה רוחנית.