שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב
לפני שלוש וחצי שנים נישאתי לאיש טוב לב אהוב ויקר לי. אני שומרת מצוות והוא שומר איתי בעקבות אשתו כשרות, טהרת המשפחה , שבת , נטילה
קידוש בשבת .
כל חיי הבוגרים(15 ואילך) הקפדתי על שמירת מגע וריקודים בהפרדה. סוכם בינינו שבחתונתינו ירקדו בהפרדה מוחלטת (מחיצה)וברוב שעות החתונה אכן רקדו בהפרדה והיה שמח ומרגש. פתאום כאשר יצאנו לצילומים אני חוזרת והרוקודים מעורבים מרוב בלבול פשוט הסתובבנו בין אנשים לשכנע , פנינו לתקליטן שלא הסכים לעשות דבר עבר זמן ואני חסרת אונים עד שפרצתי בבכי , וגיסתי פנתה לתקליטן בכעס שישנה את המוסיקה ולבנות שרוקדות שיפנו לאזור המחיצה . מה עוד שאנוכחים כנראה ראו את סערת הרוח בה הייתי ורובם הפסיקו. המשך החתונה היה דליל מריקודים עד לסיומה. אציין כי רוב הרוקדים היו בני משפחה שידעו איניני רוצה ריקודים מעורבים. היום אחרי כל כך הרבה זמן קשה לי מאוד. בכל פעם שאני נזכרת או נמצאת בחתונה זה עןלה , בהתחלה זה היה מקור למריבות למרות שהאיש שלי היה איתי וניסה לעצור את זהעד שהבנתי שזה לא הוגן כלפיו.
אני לא מצליחה לסלוח לעצמי , למה לא לקחתי פשוט את המיקרופון וביקשתי בנחרצות להפסיק ?
למה לקח כל כך הרבה זמן עד שזה הופסק?
ומה אעשה היום שזה לא מרפה ממני?(אפילו את סרט החתונה קשה לי לראות.)
ובנוסף הידיעה מקורבים שלי שמקפידים נכחו בחתונתי וראו את המתרחש עלולים לחשוב שזה היה בהסכמתי !
סליחה על האריכות , תודה על זמנך
תשובה
שלום
אי אפשר לבנות את היחסים על סמך כמה דקות של ריקודים מעורבים, זה לא הוגן כלפי עצמך וכלפי בעלך, כמובן שריקודים מעורבים זה אסור, אך זה לא מהאיסורים החמורים ביותר, כך שיש לראות את הדברים בפרופורציה, והעיקר שאתם עכשיו בבניה של המשפחה שלכם ואתם צריכים למלא מצברים לאתגרים שצפויים לכם, אז להפשיל שרוולים ולהתחיל לבנות את העתיד, העבר אין והעתיד עדיין וההוה כהרף עין דאגה מניין ?
ברכה והצלחה