קושי בפרשת וארא (וגם נח)

שלום לתהלה .

הנה אפתח בלשון הכתוב במדויק :
כתוב בפרק יא ל :
" וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד ".
ואכן אמרו חז'ל ששרה היתה עקרה מוחלטת וכן הסביר
רבינו בחיי :

" ותהי שרי עקרה אין לה ולד - יש נשים שוהות זמן מרובה שהן עקרות ואח"כ יש להם בנים. והגיד הכתוב שהיתה עקרה והוסיף ואמר אין לה ולד כלומר שאין בטבעה להיות לה ולד לעולם.".
והוסיפו בדעת זקנים מבעלי התוספות :
" ותהי שרי עקרה - ק"ל אין לה ולד למה לי. ויש לומר דאיצטריך לומר דאפילו מקום יציאת הולד לא היה לה ".

ואגב בלי לסתור את דברי חז'ל הללו שנאמרו בגמרא יבמות ציין החזקוני עובדה הסטורית :
" עקרה אין לה ולד - אבל היה לה לאחר מיכן"
כלומר עכשיו אין לה אבל יהיה לה בהמשך .


ובפרק יח נאמר :
" חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים ".

כלומר שרה היתה אמנם עקרה אך היה לה אורח נשים עד הגיעה לזקנותה , ואז כשבאו המלאכים והיא זקנה , היה לה אורח כנשים ופרסה נדה כפי שהזכיר רש'י .

ולא כדברייך , אלא היה לה ו'חדל ' - הפסיק.

ואם תשאלי למה זה צויין בכלל שוב ?
כאן במקום הנס רצה הכתוב להגדילו ולומר אף על פי שזקנה שרה , ואף אם היתה יכולה ללדת בצעירותה , בודאי עתה כשחדל להיות לה אורח כנשים לא תלד

ועכשיו ראו איזה נס גדול , גם פרסה נדה וגם תלד בן .

אגב רות מבטאת דוגמא לזקנה שלא תלד , כאמור במגילתה :
" וַתֹּאמֶר נָעֳמִי שֹׁבְנָה בְנֹתַי לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים:??
שֹׁבְנָה בְנֹתַי לֵכְןָ כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ !
כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים:
הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ אַל בְּנֹתַי כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד
ה' "

הרי זו לשון ציורית שהיא זקנה ולא תוליד ילדים עוד
ואפילו אם יעשה לה נס כשרה , האם כלותיה ימתינו עד שיגדלו ???

שלום לתהילה .