שאלה
פעם שאלתם את עצמכם עד כמה זה קשה למצוא שירות לאומי שהכי מתאים לך? אז אני אספר..
משבט מעפילים הגעתי לסניף, ישר התאהבתי.
המדריכים, הבוגרים, החניכים.
לימים הייתי גם מדריכה, הדרכתי שנתיים את שבט ניצנים הכי תותח בעולם! אין פרס שלא זכינו בו ואין התנדבות שלא רצנו אליה.
ואז כמובן, מחפשים לכל זה המשך.
אז החלטתי שאני רוצה להיות קומונרית.
הלכתי למיונים, זה לא היה קל כמו שחשבתי.
אחרי חודש קיבלתי תשובה שלילית.
בחרתי להפיל את זה על רצון ה' אבל שום דבר אחר שבדקתי לא היה נראה לי.
אני רוצה להלחם, אני רוצה להיות קומונרית.
חשבתי להגיד ערעור ואמרו לי שזה ברוב המקרים לא תופס. איך ממשיכים מכאן? אם רק היה איזה אישיות שתתמוך בי, אני בטוחה שהייתי מצליחה לעבור את המלחמה הזאת ולהיות קומונרית.
עוד משהו שממש מטריד אותי..
תמיד נתפס שהאידיאל הוא לעבוד את ה' מאהבה.
אז אני עובדת אותו מאהבה, הוא הכי קרוב אלי בעולם. אני מדברת איתו על הכל, מבקשת , הוא פשוט איתי בכל דקה.
אני חושבת שבגלל הקשר החזק הזה אני מקיימת מצוות בגלל שאני מכבדת את ה' ואוהבת אותו ומרגישה חייבת . אבל אף פעם לא קיימתי משהו בגלל שחשבתי על העונש או על זה שה' יכעס וכאלה.
מה זה בעצם לעבוד את ה' מירא? תודה רבה על הכל הכל הכל!
תשובה
שלום ורב טוב,
סליחה שלא עניתי לך עד עכשיו, מסגרת זו זרה לי עדיין ואני עוד לא מורגלת בכתיבת התשובות, ועוד לחצים שונים, ומטלות הכתיבה נדחו שוב ושוב. צר לי , אך כנראה שזה מחיר שמשלמים כאשר נשים שהן גם אימהות וגם עובדות לוקחות על עצמן יותר מדי... מקוה שאין בליבך עלי.
הצטערתי לשמוע שלא התקבלת לקומונה, אינני יודעת מספיק מה השיקולים של בני עקיבא ולמה לא קיבלו אותך. מנסיוני כדאי לך לפנות למישהו שמכיר אותך ומכיר קצת את המערכת בבני עקיבא : מורה בבי"ס, קומונרית לשעבר, מישהו מהמחוז שיוכלו לברר בבני עקיבא למה לא קיבלו אותך, וכדי שאפשר יהיה לשוחח איתם כך שאולי תוכלי לערער. מהיכרותי העבודה בבני עקיבא בנושא זה משתדלת להיות מקצועית, אך גם אנושית ונחמדה. אל תתייאשי עד שמישהו שמוכן להמליץ עלייך לא פנה ישירות לקרן במחלקת כח אדם כדי לברר. ואם עדיין זה לא יסתדר, ישנם הרבה צורות שונות של נתינה נןספות ואחרות. אל תיתקעי ותינעלי רק על הקומונה, צאי לחפש אפשרויות נוספות. אני בטוחה שהקב"ה יכוון דרכך בטוב.
האידיאל אינו לעבוד את הקב"ה רק מאהבה אלא לשתף בנפש כמה כוחות חיים והתייחסות בעבודת ה'. מי שעובד רק מאהבה עשוי לפעמים לחשוב שכשם שהוא אוהב את הקב"ה ועובד אותו במישור של אהבה, כך הקב"ה מחויב להעניק לו בחזרה אהבה, ואהבה לעיתים מתפרשת בעיני בני אדם בכך שהקב"ה חייב לגמול איתנו בחיים טובים, כי כך מתבטאת אהבה. ראיתי אנשים שדיברו על הקב"ה במושגי אהבה בלבד ונשברו כשקרה להם משהו רע בחיים כי הרגישו שהאהבה אינה הדדית ושהקב"ה בגד בהם. לכן בעיני עבודה מיראה היא ההבנה שיש פער ביני לבין הקב"ה ושאנחנו לא תמיד באותו מישור. הוא לא "חבר" ואהוב שלי אלא "א-לוקים " שלי. עבודה מיראה אין כווונתה יראת הפחד אלא יראת הרוממות. הבנת הפער ביננו. ועבודה מאהבה אין כוונתה אהבה אנושית, אלא קבלת כל מה שהקב"ה עושה באהבה, והדברים עוד ארוכים. אסתפק בכך שלדעתי בעולם שיש בו כ"כ הרבה אהבה עצמית וחיפוש של רגשות יש ערך עצום גם לחוש ולהכנע בפני הקב"ה - תחושה שאינה רק אהבה.
כל טוב ובהצלחה