קדושת התורה ולשון הקודש

קדושת התורה חלה מראש גם על כל מה "שתלמיד ותיק " עתיד לחדש " בדור מן הדורות , ולכן היא חלה גם על הכתב העברי הקדום וגם על הכתב המרובע, שעלה עמהם בגלות בבל – "ראוי היה עזרא הסופר (בגדולתו) שתינתן תורה על ידו , ואעפ"י שלא ניתנה תורה על ידו , נשתנה הכתב על ידו" כך לימדו אותנו חז"ל (סנהדרין דף כ"א ע"ב, ירושלמי מגילה פרק א' הלכה ח').
זו הדיעה העיקרית (דעת רבי יוסי ) בסוגיה הזאת , ואע"פי שהיו (עוד מימי המשנה דעות שונות בין חכמי ישראל , ראוי לסמוך על דיעה זו בפרטו בימינו). יש לדעת כי צורת האותיות , הכתיב המדוייק , מילים שקוראים אותן אחרת המכתיב (קרי וכתיב), שינויים מסויימים מפני הכבוד ("כינה הכתוב",ותיקוני סופרים) ועוד כמה נושאים של נוסח התורה , כל אלה מסר ה' בידי "הכהנים – הלווים" אשר בידם הפקיד משה רבנו את ספר התורה (דברים ל"א), וחכמי המסורה הם הממשיכים הנאמנים של ה"כהנים הלויים" בדיוק כשם שהתורה שבע"פ נמסרה לחכמי ישראל , וגם המדרש והפרשנות לתורה שבכתב.
סודות עמוקים בהבנת התורה התגלו בכל הדורות לעזרא הסופר כמו להלל הזקן לרבי עקיבא ולרבי שמעון בר יוחאי תלמידו , לרבי יהודה הנשא , ולרב ורבא, לרב סעדייה גאון , לרמב"ם ולרמב"ן , ולמקובלים הגדולים – לאר"י ולהגר"א ולרמח"ל ולראי"ה קוק ועוד לרבים מגדולי ישראל . לכל דור יש מקום לגילוי נפלאות מסודות התורה ואין זה סותר כלל לכך שהכל מסיני, חשוב עוד שתדע שהכתב העברי והכתב המרובע הם אותו כתב עצמו . בכל ההסטורי היה רק כתב אלפביתי אחד (למרות שהיו כמה נסיונות )וזהו הכתב שלנו שיש בו קדושה . הכתבים האחרים בעולם העתיק היו צורות כתב של תמונות והברות (כתב היתדות והכתב ההרוטגליפי המצרי) ורק הכתב שלנו הוא כתב אותיות שמייצגות אך ורק הגאים, עיצורים ותנועות :"קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול".
ולכן היו בכתב היתדות ובכתב המצרי מאות סימנים, ורק בכתב שלנו מספר הסימנים הקטן מאוד - ב32 פליאות נתיבות חכמה יצר ה' את עולמו , 22 אותיות ו10 ספירות (ספר היצירה). כמו הכתב הערבי הארמי המואבי והפיניקי הם כולם ענפים שונים מאותו הכתב האלפבתי האחד ויחיד של אבות אבותינו, והוא התגלגל אחר כך (ע"י הפיניקים) ליוון ורומא, ושם לכל ארצות תבל. (A,B,C,D ....אינו אלא א, ב, ג, ד... ) הם משניים לעיקר - מבחינה עקרונית זהו אותו כתב עצמו. גם ו' בכתב עברי עתיק שהראש שלה מעוגל וגם בכתב עברי שראש שלה ישר הן צורות של "ווי העמודים"הראשון הוא בכתב העברי והשני במרובע, ועד היום תמצא ווים כאלה וכאלה בכל חנות לחומרי בנין מבחינה עקרונית זו אותה האות עצמה כדברי רבי אליעזר המודעי בסוגיה הנ"ל . אלה הם רק ראשי פרקים