קברי צדיקים.

שלום וברכה!
א. קברי צדיקים אינם מקומות קדושים! ההבדל בין מקום קדוש למקום שאינו קדוש נובע מכמה הגדרות הלכתיות, כפי שתראה בקישור הבא: http://www.mechon-mamre.org/i/8107.htm מדברי הרמב"ם, החל בהלכה יב. יתירה מכך- ככל שמקום קדוש יותר- כך אסור ליותר אנשים להיכנס אליו. בשום מקום בהלכה לא נזכר שקבר הוא מקום קדוש.
ב. אמנם- מקובל (אם כי יש חולקים על כך בחריפות רבה!) שהמתפלל ליד קברו של צדיק, בזכות הצדיק ה' נענה לתפילתו. חס וחלילה לא להתפלל או לבקש מהצדיק ישועה, אלא מתפללים לה' שבזכות הצדיק ישמע לנו. מכאן ועד לטעון שקבר הוא מקום קדוש זה רחוק מאוד.
ג. התורה אסרה על כוהנים להיטמא בטומאת מת. לא כתוב בתורה בשום מקום חילוק בדרגות הקדושה של הנפטר, מת מטמא, נקודה. כי הכוהנים שצריכים להיות קדושים- אין להם עסק עם מוות- הם צריכים להיות קדושים יותר.
ד. ישנה הלכה האומרת שמי שנוגע בכתבי הקודש, ידיו טמאות- ואם נגע אחר כך בתרומה- פסל אותה מאכילה. (גזרו זאת כדי שלא ישימו את כתבי הקודש ליד התרומה, וכך יאכלו העכברים את כתבי הקודש) במשנה מובא דו שיח מעניין בנושא זה: אומרין צדוקיין, קובלין אנו עליכם פרושים: שאתם אומרים, כתבי הקודש מטמאין את הידיים, ספרי המירם אינן מטמאין את הידיים. אמר רבן יוחנן בן זכאי, וכי אין לנו על הפרושים אלא זו בלבד: הרי הן אומרין, עצמות חמור טהורים, ועצמות יוחנן כוהן גדול טמאים. אמרו לו, לפי חיבתן, היא טומאתן, שלא יעשה אדם עצמות אביו ואימו, תורבדות. אמר להן, אף כתבי הקודש, חיבתן היא טומאתן* וספרי המירם שאינן חביבין, אינן מטמאין את הידיים. (מסכת ידיים פרק ד משנה ו) ואכמ"ל..

בברכה
ישראל (המשיב אינו רב)