שאלה
שמעתי פעם שיעור של הרב שבו הרב טען שקברי צדיקים אינם נחשבים "מקומות קדושים" כיון שקבר הוא מטמא.
רציתי לשאול- ראשית- הרי קדושה וטומאה אינם מלים הפוכות אחת לשניה, הרי ההפך מ "קדוש" זה "חול", אם כן- לכאורה יתכן שקברי צדיקים יהיו גם קדושים וגם מטמאים.
שנית- לפי דבריך, האם יש עוד מקום שניתן לומר עליו שהוא קדוש, חוץ מהר הבית, או שמא הר הבית הוא המקום היחידי שניתן להגיד עליו שהוא קדוש.
תשובה
שלום וברכה
א. אם אמרתי כך – אמרתי דבר לא נכון, שהרי קדושה יכולה להיות טמאה ("וכפר על הקודש מטומאות בני ישראל...") וחול יכול להיות טהור. על כן, עקרונית קברי צדיקים היו יכולים להיות מקומות קדושים למרות טומאתם.
ב. בלי קשר לסעיף הקודם, אמונת ישראל קובעת כי יש מקום אחד קדוש בלבד: הר הבית. כל המקומות האחרים הנקראים "המקומות הקדושים" נקראים כך בפי העם, אולם אין לכך שום משמעות של קדושה. המקום היחיד שאיווה ד' למשכן לו ושהוא בעל דינים של קדושה – הוא הר הבית.
כל טוב