שאלה
בזמן האחרון אני משתדלת להתמיד בהתבודדות של "רק אני והקב"ה" על מנת לחזק את עצמי ברוחניות . אני רוצה לשאול מדוע יש צורך בצניעות גם שאני לבד ואיש אינו רואה אותי. אני יסביר את הקונפליקט שכבר זמן מה מבעבע במוחי:
מצד אחד הקב"ה הוא מלך מלכי המלכים, והאהבה וגם היראה משולבות יחדיו וכמו שלפני מלך לא הייתי הולכת בבבגדים שלא הכי יפים שלי כך ראוי ואף קל וחומר שלפני מלך מלכים לא אלבש לא צנוע.
אך גם ידוע שם אחר לקב"ה והוא יוצר כל הברואים שהרי הקב"ה יצר אותי ויודע אפילו יותר טוב ממני על גופי ויודע כל נסתרות שבי.
ובכן, ייתכן שתענו לי כי צניעות היא ההרגשה. ואני חושבת שאני מבינה-צניעות זה פיתוח הפנימיות על הגשמיות, אני בתור בת מלך חייבת את הצניעות לעצמי, להרגשתי הפנימית....
אבל אם אומר לכם, שכאשר איש אינו רואה אותי ואני לפעמים באמת מרגישה שלמה למול הקב"ה אין לי צורך לעטות על עצמי משהו, מה תאמרו לי אז?
אדם אחד ששאלתי אותו את זה אמר לי ששורש הדבר טמון בארוע שארע בגן עדן כאשר אדם וחוה התביישו מהקב"ה במערומיהם.-אך הרי אדם וחוה התביישו בחוסר צניעותם מפני ש"כותנות האור" נקרעו מהם והם ראו בגוף שלהם את החומריות לאחר שטעמו מעץ הדעת, הם ראו בגוף את הטמא והמיניות.
לאחר כל ההקדמות שאלתי היא: האם צריכה אני ללבוש בגדים צנועים גם כאשר אין לי צורך בהרגשה של הכיסוי כאשר אני מול ריבונו של עולם מרגישה לרגעים מתוקים באמת אמיתית.???
האם הקב"ה מסתכל על גופי? זה לא כמו להפוך את ריבונו של עולם לבן אנוש,? הוא יודע הכל עליי ואני פרושה לפניו , מה טעם הכיסוי?
נ.ב. אולי רצוי להוסיף שאני מדברת על לבישת בגדים, אבל לא עם גדרי הצניעות.
תשובה
שלום!
כבודו מלא עולם "ולית אתר פנוי מיניה"- אין מקום פנוי ממנו יתברך. ולכן אנו מחוייבים בצניעות. דברים אישיים כגון מחזור הווסת אין במה להתבייש זה חלק בלתי נפרד מהיותינו בני אדם."לא ניתנה תורה למלאכי השרת".
אך הצניעות היא באמת סוד החיבור שלנו לקב"ה- ישראל ענווים הם. במיוחד אצל בת ישראל.
ברכה והצלחה.