שאלה
יש לי בת דודה חסידית, שהיה לי ויכוח איתה בנושא - אם זה בסדר לדבר פתוח על נושאים של בינו לבינה . אני לא דברת על שיחת חבירות משועממות, אני מדברת נגיד על דיונים בכיתה (בשמינית עשו לנו הרבה כאלה)או אפילו עם חבירה למטרה של בירור עצמי וכו'. היא טענה שאסור, ואצלם רק מדריכת כלות מסבירה לפני החתונה, ולבחורה אסור להתעסק בזה ולחשוב על זה ולדון בזה, וזה כמו צניעות בגוף- ככל שיותר מצניעים ומסתירים,זה יותר טוב. לי זה נראה לא טבעי, כי לכל בחורה יש שאלות, והיא חושבת על זה באופן טבעי, ברור שצריך בגבולות אבל איפה הגבול? האם היא צודקת? לא הצלחתי להבהיר את זה לעצמי, ואשמח אם הרב יוכל להבהיר זאת. בתודה מראש...
תשובה
חינוך הוא לא דבר אחיד.
כל אחת גדלה באטמוספרה שונה , חברתית, תקשורתית וכד', וממילא משתנה גם הגישה לנושאים כאלו.
מי שגדלה באוירה חסידית, מתאים לה באמת לא לעסוק בזה כלל ולדחות את כל השאלות, למרות שהן אולי עולות ומטרידות , כמו הרבה דברים אחרים שהיא מונעת את עצמה מלעסוק בהם, כמו מדעף, היסטוריה, ועוד כי העיקרון הוא לעסוק רק במה שקשור ישירות לצד הרוחני ,
ואילו בת שגדלה באוירה שבה יש ערך גם לעיסוק במה שחווה העולם, מפוליטיקה ועד מדעים מחברה ועד איכפתיות אנושית כללית, והכל הנכלל בתוך הרצון של הטבת העולם מתוך יראת שמים, גםכמו שהיא מעלה שאלות נוקבות בתחומים שונים, כך גם בתחום הזה לא נכון בשבילה להדחיק את השאלות אלא להתמודד איתן בפתיחות ובצניעות הראויה.