שאלה
שלום הרב!
אני כותבת ונבוכה מאוד...
כבר הרבה זמן שאני מסתכלת באתרים לא צנועים באינטרנט ,יש לי מחשבות מאוד לא צנועות וכו'... יש תקופות ארוכות בהם אני ממש מתגברת אבל אז נכשלת...(זה התחיל בתיכון. בתקופת השירות והמדרשה זה די הפסיק אבל עכשיו חזרתי הביתה והקושי צף ועלה) וזה מוחק תק' ארוכה של התגברות... סוף סוף החלטתי לפחות להתייעץ.. מה אפשר לעשות..? בשנה האחרונה התחלתי לצאת עם בנים ואני מרגישה שהעניין הזה ממש מכביד עלי, יוצר בי מין חיספוס בכל מה שקשור לקשר ריגשי.(בנוסף, מטריד אותי שאולי יום אחד אאלץ לספר על כך למישהו..) כל פעם שקשר לא מצליח אני מרגישה שזה באשמת המחשבות שלי ואני ממש מדוכאת מזה. (למרבה הצביעות שלי- אני שומרת נגיעה ודווקא ההתמודדות הזו לא קיימת אצלי.. כנראה בגלל החיספוס הרגשי אותו הזכרתי..) חוץ מזה, אני פעילה מאוד בתנועת נוער ואני מרגישה ש"אין תוכי כברי".. אומנם אני מאמינה בכל מילה שלי (על השפעת טוב וחסד בעולם, בניית חברה מתוקנת..) ואני שואפת בכל נימי נפשי לממש את אותם הדברים עליהם אני מדברת... אבל מצד שני... פתאום אני נופלת לתהום... ומה ביני ובין להיות יהודיה אמיתית?
הרב, אשמח לתשובה פרקטית.. תוכנית עבודה.. כדי שסוף סוף אוציא את עצמי מהמקום הזה...
תודה רבה,
הדר.
תשובה
להדר היקרה, שלום!
את מתארת בשאלתך התמודדות ארוכת שנים עם חוויה של נפילה וחיספוס, שמשפיעה גם על תחומים אחרים בחייך ולעיתים גם חוסמת אותך. בני נוער ומבוגרים לא מעטים חווים גם הם את הדברים שתיארת, אך רובם ככולם מתביישים ועושים מאמצים רבים כדי להסתיר את הקושי ולהתמודד איתו לבד. מהסיבה הזאת, לפעמים זה יכול להיראות לך שאת לבד במערכה ושרק את נמצאת בה, אך בפועל יש סביבך נפשות רבות שעוברות תחושות דומות. את מתארת רגעים שבהן את מרגישה נפילה ושיפוטיות רבה כלפי עצמך, אך דעי לך קודם כל, שהנכונות להיפתח והכנות שבה כתבת הן מקסימות ומרשימות. ודאי יש מאחוריהן רצון גדול שמניע אותך, ועל כך אשרייך, ובע"ה גם מהמקום הזה תוכלי לצאת חזקה יותר.
גיל ההתבגרות משופע בתחושות של סקרנות ורצון ללמוד על תחומים שונים שעד כה נחשבו "חסומים". בין התחומים הללו, נושא הצניעות והיחסים בין המינים תופס מקום לא מבוטל. זה חלק טבעי ואף חשוב מתהליך ההתבגרות, ובדיוק בגלל זה חשוב לחוות את ההתפתחות במישור הזה – באופן אחראי וערכי, באופן שבונה אותנו ולא חלילה מכניס אותנו לפינות בעייתיות.
תקופת ההתבגרות, כמו גם תקופות אחרות בחיינו, מזמנת לא רק רגעי מבוכה וקושי אלא גם הרבה כוחות ואנרגיות חיוביות שמאפשרות לנו לעשות דברים גדולים ובעלי משמעות. ולכן חשוב וכדאי לנסות ולראות את התמונה המאוזנת: לא להתמקד רק ב"נפילות" אלא לשים לב גם לכוחות החיוביים והטובים שאנחנו מגייסים כל הזמן. את כותבת שאת חווה לפעמים את שני הצדדים כ"צביעות", אבל למעשה הצביעות לכאורה משקפת את המורכבות של המציאות. אין הרבה צדיקים מוחלטים שמסתובבים בינינו, וגם לא רשעים מרושעים שמעולם לא עשו דבר טוב אחד בחייהם. ולכן ה"חוכמה" היא לא רק לנסות לצמצם את מה שפחות מוצא חן בעינינו, אלא גם – ולפעמים בעיקר – להגביר את האור ולפעול במרץ רב יותר בכיוונים החיוביים, בדברים הטובים שאנחנו תורמים.
ולכן העצה המעשית הראשונה היא להמשיך ולעשות את הדברים שאת מתארת – העיסוק בחינוך, בעשייה בתנועת נוער, בהעברת שיחות וכו´ – כי זה תחום שכנראה את חזקה בו ושמחדד אצלך יותר ויותר את הדברים הטובים שבך, ומעצים אותם. להיות "יהודיה אמיתית", כדברייך, היא לא רק ב"סור מרע" שאת משתדלת בו אלא גם ובעיקר ב"עשה טוב", ונראה שאת מצליחה להתמיד בטוב הזה בצורה נפלאה.
עצה נוספת נוגעת לסיטואציה שבה את מסתבכת עם האינטרנט. את יכולה להחליט להחליט ש"הלכות ייחוד" תקפים גם למחשב – לשים אותו במקום מרכזי בבית ולא לגלוש כשאת לבד. אפשר, כשאת צריכה לעבוד במשך הרבה זמן מול מחשב, אולי גם לקחת הפסקה לסיבוב בחוץ, שיחת טלפון עם חברה, נישנוש קטן, ובאופן כללי מעין "התרעננות" כל כמה זמן, כדי לא להישאב. תוכלי גם לשים ליד המחשב תמונה של דמות שאת מעריכה, שתוכל להזכיר לך מדי פעם לאן את שואפת ומה את באמת רוצה להיות. חוץ מזה, כל פעם לפני שאת נכנסת לאינטרנט, את יכולה להגיד מילה לבורא עולם – תבקשי ממנו לעזור לך, ותגידי לו ולעצמך כמה את רוצה להתנתק מזה – ולנצל את הטכנולוגיה הזאת לכיוונים טובים ומועילים יותר.
לסיכום: את שואלת "מה בינך לבין יהודייה אמיתית". אז הנה תשובה אפשרית כדי לברר את העניין. יהודייה אמיתית היא לא מישהי שלעולם לא חוטאת, לא נופלת, לא מסתבכת ולא מתלבטת. התיאור הזה מזכיר יותר כל מיני "קדושים" בעולם הנוצרי, להבדיל. יהודייה אמיתית מבינה שהעולם מורכב מטוב ורע שלפעמים מתקיימים בו זמנית במרחב מאוד צפוף. היא בהחלט שואפת למקסם את הטוב ולמזער את הרע, אבל בתהליך הזה אין ברירה אלא לשאת את המציאות (הזמנית, אנחנו מקווים) שבה יש סמיכות גדולה בין הטוב והפחות טוב. ולכן, יהודייה אמיתית – מתמודדת! וגם כשהיא נופלת לפעמים, היא יודעת שהנפילה לא מגלמת ומבטאת את כל העומק והאור של הנפש האדירה שבה, אלא רק חלק קטן ושולי שהגיע מבחוץ ו"תפס טרמפ" על הלב. אז פרקטית: אמצי לעצמך עמדה שלא מתייחסת יותר מדי לצד הבעייתי באינטרנט, מנסה לצמצם בצורה מעשית את הנפילות, אבל במקביל גם שוקעת ועוסקת בחשיבה חיובית ובעשייה חיובית, שהיא גם כיפית וגם חשובה ומעצימה.
בהצלחה! וכמובן שהמייל פתוח בפנייך אם רק תרצי.
ליאורה
leora.d.c@gmail.com
מצורפת שאלה באותו עניין שנשאלה בעבר, שתוכלי לראות ולהיכנס גם לכל הקישורים.
https://www.kipa.co.il/ask/show/110664