ציפיה למשיח בכל יום?

שלום לך,

חז"ל אומרים במסכת סנהדרין (צח,א) ´זכו´ – ´עם ענני שמיא´, ´לא זכו´ – עני ורוכב על חמור´. מפרש רש"י שאם זכו, אזי הגאולה תבוא במהרה כענני שמים ואם ח"ו לא זכו הגאולה תבוא באיטיות כרוכב על חמור.
נראה שכונת חז"ל במדרש זה היא שיש שתי אפשרויות להופעת המשיח. אם נזכה - המשיח יבא במהרה בניסים ונפלאות מתוך מהלך אלוקי המבטל את כל גדרי המציאות. אם ח"ו לא נזכה, הרי שהמשיח יבא תוך השתדלות אנושית ובאופן שאינו נוגד את חוקי הטבע והמציאות. אנו מצפים ומקוים ומתפללים שנהיה במדרגת ´זכו´ ואז ודאי המשיח יהיה דמות ניסית שפתאום מופיעה כמו שתיארת בשאלתך, ולכן יש לנו כל יום ספק שמא היום יבא משיח. אכן בדרך זו, כלל לא שייך לדבר על ´הלכות המשיח´, שהרי גילוי האלוקות שיהיה אז כבר יפתור ממילא את כל השאלות והבעיות. הרמב"ם נדרש להלכות המשיח בעקבות האפשרות השניה, שהמשיח בא ע"י השתדלות אנושית, ובתוך גדרי עוה"ז, וממילא צריך לקבוע הלכות כיצד ואיך נדע מיהו המלך המשיח.

באופן עמוק, ישנה משמעות רוחנית לשתי הדרכים האלו. אנו מצידנו צריכים להשתדל את ההשתדלות האנושית שלנו. אכן עלינו תמיד לצפות לישועה הגבוהה והניסית ולהשתוקק למצב האידאלי שהקב"ה יופיע בעולמו ויגאל אותנו במהרה. עוד כשהיינו בגלות, ואף מתחילת חזרתינו לארץ, יש משמעות לשתי הדרכים האלו. תמיד ציפינו לישועת ה´ הניסית, ומצד שני מוטל על כל דור ודור לראות כיצד ניתן לקדם את הגאולה באופן מעשי – לעלות לארץ, לישב אותה, להקים מדינה יהודית וכו´. למעשה, במהלך הדורות עלו הרבה מאד יהודים לארץ כחלק מהמאמץ לקרב את הגאולה
אלא שבדורות האחרונים, אכן התרחשה הזדמנות היסטורית להופעת הציונות, ועם ישראל כולו התעורר והתחיל לחזור לארצו.

אני רוצה לציין ששתי אפשרויות אלו נמצאות גם בשאר עניני הגאולה. למשל, עלינו מוטל לפעול כל העת למען בנין בית המקדש – לימוד ההלכות, הכנת הכלים, ולצפות לשעת כושר להקרבת קרבנות, כמובן הכל על פי הדרכת גדולי ישראל ומורי הדור. (אף שכרגע הדבר נראה בלתי אפשרי – גם הקמת מדינת ישראל נראתה בלתי אפשרית במשך הרבה דורות). אכן מצד שני אנחנו גם מתפללים שבית המקדש ירד בנוי ומשוכלל מן השמים. הדברים אמורים גם לגבי סנהדרין, הופעת נבואה, וכו´.

טוביה
tsbias@actcom.co.il