שאלה
שלום. תודה רבה על העזרה!
שאלתי כזאת-
ברוך ה' התברכתי בשיכבה של חברות אמיתיות, שיכבה שבנויה מחברות טובות ש(בין היתר .. )מבלות הרבה,צוחקות הרבה ונהנות אחת עם השניה..
בד"כ כשנמצאים בחברה כזו מרגישים בנוח לפעמיים גם לצחוק על תכונות ידועות שיש בבנות,
לא מתוך כוונה רעה, להפך,ולא ח"ו תכונות רעות ופוגעות, אלה תכונות ידועות כאלה שהופכות את אותה בת לחברה מיוחדת, תכונות שאותה בת מכירה בהן, והסיכוי שיראו בהן קילקול נמוך...
כמו לצחוק עם חברות על משהו מצחיק שמישהי אחרת אמרה או עשתה... במקרה בו גם אותה בת מודעת לזה שהיא מצחיקה והיא ידועה כבת מצחיקה...
איך אפשר לעשות את ההבדל מתי הצחוק הזה הוא בריא ומתי הורס? ליד מי אפשר לדבר על מישהי אחרת דברים כאלו על תכונות?
אני שמה לב שלפעמיים דווקא הדיבורים האלה על תכונות מסויימות שבנו הן אלה שגורמות לנו להכיר, לשים לב לדברים מיוחדים שבכל אחת (לדוגמא'- לדבר על זה שפלונית לא מסוגלת לראות דברים לא מסודרים, או שלאלמונית יש פרצופים מצחיקים, ואחרת היא אימהית כזאת... וכו'... )
מצד אחד אני מרגישה בנוח לדבר על תכונות מסויימות שלא נראות לי נוראות ולא נראה לי שיעוררו אצל מישהי הרגשות שליליות כלפי בת מסוימת, מצד שני אני מפחדת שזה בלי גבול ברור, איך נדע על מה לדבר ומה כבר מוגזם? למי נוח שנדבר על התכונות שלה ולמי לא? מתי זה פוגע ומתי לא..?
ומה עם מקרים בהן אנחנו מדברות אחת על השניה -על עצמנו או על בנות שנמצאות איתנו בשיחה..?
מקווה שהשאלה מובנת.
תודה רבה- רבה!
לילה טוב!
תשובה
שלום רב,
קשה כמובן להיכנס לפרטים בעניין זה, שהרי אין לדבר סוף, אולם אנסה לסכם כמה עקרונות כלליים שצריכים להנחות אותנו בשיחות החולין שלנו, והם מבוססים על ספרו של החפץ חיים בנושא זה.
א. כל דיבור שעלול להזיק ולפגוע במישהו – הריהו בגדר לשון הרע.
ב. כאשר יש בסיפור הדברים תועלת – מותר לספרם.
ג. גם כאשר יש תועלת ויש טעם לאמירת הדברים – יש לשים לב לכוונה. לא להתכוון לספר כדי ללעוג או כדי לזכות בתשומת-לב, אלא לשם התועלת שבדבר.
ד. השומע צריך להתייחס לדברים ששמע בעירבון מוגבל, כלומר הוא צריך לחשוש שמא הם אמת, אך לא לקבלם כעובדה וודאית. לדוגמא: את חברתך מספרת על חברה אחרת שהיא אינה יודעת לשמור סוד ומעבירה דברים שמבקשים ממנה לא להעביר, את צריכה להיזהר מלספר לאותה חברה סודות, שכן ייתכן שחברתך צודקת, אולם אל לך לקבל את הסיפור על אותה תכונה כאמת עובדתית גמורה.
ה. יש דברים המשתנים מחברה לחברה. בדברים שאינם בגדר לשון הרע בקרב החברה בה את נמצאת, אינך צריכה לחשוש על כל מילה שאמרת, שמא לפי הלכה אובייקטיבית כלשהי היא בגדר לשון הרע, שכן המקובל בחברה שלך כתכונה או מעשה שאינם שליליים אין זה לשון הרע לדבר עליו. דוגמאות: "לטחון" שיעורי בית/ "להבריז" משיעורים/ לשים איפור, ועוד הרבה דברים כיוצא באלו יכולים להיחשב בחברה מסוימת לשליליים ובאחרת הם לא ייחשבו לכאלה, ומה שמקובל בחברה שלך הוא הקובע את טיבם.
כל טוב
רונן לוביץ