שאלה
בס"ד
שלום רב.
אני גר בקיבוץ דתי ואצלנו כמעט כל אדם שתשאל יאמר לך שכל התעניות חוץ מתשעה באב ויום הכיפורים הן "תעניות רשות". מיותר לציין שחדר האוכל פתוח ועובד גם בצומות, ורק בעשרה בטבת לא מוגשת ארוחת בוקר.
רציתי לשאול אותך בתור רב בקיבוץ דתי, האם יש איזשהו היתר לכך בהלכה? כיצד ניתן לתרץ דבר שכזה, שכאשר כל עם ישראל צם הקיבוץ הדתי החליט שאין צורך כזה???
תשובה
שלום
איני יודע על מה מתבססים האנשים הבריאים האוכלים בימי תענית. אני מעריך שלא שאלו את הרב של הקיבוץ האם הדבר מותר.
אבל דבר רגיל הוא, שכשלא רוצים לעשות משהו, פותרים את בעיית אי הנוחות שבדבר על ידי המצאת אידאולוגיה. כמו במקרה זה למשל.
אין זאת אומרת שאין צורך להפעיל חדר אוכל בקיבוץ ביום תענית. יש מספיק אנשים מבוגרים, חולים, ילדים וכדו' שפטורים מלהתענות. אבל אין זה מתיר למי שחייב בתענית לאכול.
בברכה
אלי כאהן
אגב, יש אולי אפשרות תיורטית להגיע למסקנה שאין חובה לצום היום, אבל הדבר אינו מוסכם על הפוסקים ועם ישראל נוהג לצום.