שאלה
שלום וברכה!אני בחור בן 22 במהלך 3 השנים האחרונות הגעתי למצבים של תת משקל קיצוני ירדתי כ15 ק"ג כתוצאה מצימצומים באכילה בשילוב פעילות גופנית, ע"פ אבחנת הרופאים הבעיה שלי נקראית "אנורקסיה נרבוזה", אך אני לא רואה
את הבעיה בתור "מחלה", למרות שהגעתי למשקל
שבו הרופאים אמרו לי שאני נמצא בסכנת חיים.
במהלך השנה האחרונה ירדתי שוב ממשקל תקין לתת משקל ירידה של כ- 15 ק"ג וניזקקתי לטיפול
בבי"ח בעקבות החולשה שהרגשתי בגלל שאכלתי מעט מאוד והימשכתי לרדת. כיום אני עליתי כ 10 ק"ג במהלך חודשיים ואני במשקל הרבה יותר טוב, אך הרופאים קובעים שאני צריך לעלות עו כ6 ק"ג כדי להגיע למשקל תקין- הרופאים שמבינים בהפרעות אכילה קובעים שצריך לאכול כרגיל ביום הכיפורים למי שסובל או סבל מהפרעות באכילה, אך לי קשה מאוד לקבל זאת מבחינה נפשית. הטענה היא שהצום עלול ליצור מצב של חזרה לצימצומים באכילה ושוב חזרה לתת משקל. אני לא רואה כל סיבה להימנע מלצום במיוחד בשל העובדה שאני במצב טוב מבחינת המשקל ואני צם בישביל לקיים את ציווי ה' ולא בישביל להוריד ממישקלי. אשמח אם תוכל לייעץ לי בנושא וגם להפנות אותי לגורם מתאים כדי לקבל חוות דעת ברורה בנושא- חשוב לי רק לציין שאני מודע למצבי ועליתי במשקל בזכות זאת ששיתפתי פעולה עם הרופאים שהורו לי מה לאכול. בעקבות ההקפדה על האכילה שהורו לי הגעתי למשקל שבו אני נמצא היום... בתודה מראש וברכת שנה טובה.
תשובה
שלום
אפשר גם לצום וגם לשמוע בקול הרופאים, כיצד?
אם שותיפ פחות ממלוא לוגמיו ואוכלים פחות מכשיעור בכדי אכילת פרס, הרי שמן התורה צמת וגם אוכל טעמת.
אך כדאי לברר זאת טוב יותר אצל הרב פרופ' שטיינברג מחבר אנציקלופדיה רפואית הלכתית גר בירושלים או אצל הרב יצחק זילברשטיין הרב של רמת אלחנן בבני ברק.
חתימה טובה