שאלה
לכבוד הרב
אני מתלבט זה הרבה זמן.יש בי משהו שאומר לי לפרוש מין הציבור ולהתעלות בלימודי אך שמעתי שהיהדות מתנגדת לפרישות מהחברה.למרות שקראתי על רבנים(הגר"א)שהתנתקו ופרשו מהחברה.רציתי לשאות מה דעתך ומה דעתך ומה דעת התורה על זה!...מחכה לתשובה
שחר
תשובה
בע"ה
הפרישות היא אחת המידות שנצרכות בזמן הנכון לאדם על מנת להתקדם ולהתקדש.
בספר מסילת ישרים יש פרקים על ה]פרישות, אבל הם אינם הפרקים הראשונים - לפני כן צריך לעבוד על מידת הזהירות , ועל מידת הזריזות, על מידת הנקיות וכך הלאה , ורק אז מגיעים לפרישות , וממנה להלאה עד לקדושה וללרוח הקדש וכו'.
אבל אתה לא מתכוין לפרישות ברמה הזאת אלא ברמה של ניתוק מסחף חברתי. את זה צריך לשקול ,עם מוריך ורבותיך, האם זה יועיל או יזיק, והוי מחשב שכר מצוה כנגד הפסדה.