שאלה
שלום רב.
אני מקווה שתוכלו לסייע לי בהקדם.
אני עובדת כעת בבית חולים פסיכיאטרי, בו מאושפזים חולים הלוקים במחלה נפשית קשה והתפקוד שלהם פגוע באורח משמעותי (בעלי נכות כמעט מלאה). כמו כן נקבע על ידי צו בית משפט כי הם אינם יכולים להיות אחראיים למעשיהם, ועל כן הם מאושפזים בצו. רובם ביצעו פשעים חמורים מאד בעבר, בעקבות המחלה, שגרמה להם לבצע זאת.
ישנו מטופל אחד, אשר מאושפז כבר כ- 20 שנה, ואינו יוצא לחופשות וגם לא נראה באופק השחרור שלו מכאן, אפילו לא להוסטל או לדיור מוגן.
בהיותו נער הוא רצח את אימו, בעזרת פטיש, כיוון שהיה בטוח לחלוטין שהיא מכשפה. לאחר שהתגלה כי הוא חולה, הוא אושפז בבית החולים וקיבל תרופות, ואז התעורר ממחלתו ומההזיות שהיה נתון בהן. הוא לא זכר את המקרה, אך נאמר לו שאימו נרצחה, על ידו. הוא חש צער גדול וחרטה.
מאז הוא ממשיך להיות מאושפז כיוון שהתרופות אינן עוזרות לו, ובכל פרק של זמן מסויים הוא חוזר לגלישות הפסיכוטיות למרות נטילת מינון תרופות כבד באופן קבוע, וחוזר למחשבות ביזאריות אשר פוגעות לו בתפקוד והעלולות לגרום לו לפגוע בעצמו או בסביבה עד כדי רצח. לכן בית המשפט מאריך את אשפוזו כל הזמן, כי באופן מתמיד נקבע כי הוא מסוכן.
משפחתו חזרה לא מזמן להיות עימו בקשר מינורי, אך אביו - שנישא שוב - דורש ממנו להתחתן. המטופל הגיע ממשפחה מאד אדוקה, ממוצא תימני. על אף שאנו מסבירים לו כי אין אפשרות כרגע להשיא את בנו, כיוון שהוא מאושפז והדבר יפגע בתהליך השיקום שלו, וכמו גם שאין אפשרות טכנית כזו, האב ממשיך לדרוש זאת מבנו ובכך פוגע בקשר שלו עימו, וגורם לבן שוב לתחושה כי הוא מאכזב את אביו ולא עושה את רצונו. הדבר פוגע מאד בטיפול בחולה.
ברצוני לשאול, האם ישנה אפשרות להגדיר אדם זה כפסול חיתון? כיוון שאין בו דעת ויכולת לשאת אישה מתוך אחריות? כיוון שאם נציג בפני האב נתונים ממקורות כאלו ופסיקה של רב, אולי הוא ירפה מן העניין.
אשמח גם אם יש אפשרות להפנות אותי למקורות בנושא.
תודה רבה!
תשובה
שלום
אדם כזה, לא רק שאינו יכול להנשא, אלא שגם אסור לו לעשות כן. ואם מקדש אשה בכל זאת, הקידושין לא חלים.
הבעיה בקידושיו אינן מצד שאינם מסורים לביאה שהרי הם כן, וגם אם לא היו, נפסק שהם חלים בכל אופן.
אולם אסור לו להתחתן וקידושיו ספק חלים מצד קידושי שוטה שאין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת. ישנו דיון שהובא בסמ"ע בחו"מ סימן לה' ובמקומות אחרים לגבי גדרי שוטה בחולי הרוח, ולכן הדבר בספק מצד זה של חלות הקידושין מדין שוטה. על כל פנים, אסור לו להתחתן במצב כזה וודאי הוא פטור מדינא מפרו ורבו משום שאין היכי תמצי הלכתית להביא ילדים בקידושי ודאי כדת משה וישראל.
אולם הבעיה היא הרבה יותר יסודית, שהרי הוא יהיה בהתיחדות עם אשתו ובהמשך אולי עם ילדיו והוא עלול לרצוח אותם כבעבר בהתקף פסיכוטי, וכבר הוכיח את עצמו בכך וכהערכת המומחים בבית המשפט על המציאות העכשווית שלו הקרובה לכך. ולכן אסור לתת לו להתקרב לאחריות הורית או זוגית, מדין לא תעמוד על דם רעך, ומדין אהבת לרעך כמוך, ומדין לפני עוור לא תתן מכשול, ומדין שארה כסותה ועונתה לא יגרע. ואם מקדש, אזי אמרינן כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד, אי עביד לא מהני, והקדושין לא חלים לענ"ד.
אולם כדי להכריע את הדין למעשה אם יקרה, ולהפקיע קידושיו, יש צורך שרב יראה אותו בפועל או לכל הפחות יתרשם ממחלתו בדיוק רב יותר ממה שתארת כאן, ורק אז יוכל להכריע לגמרי ולהתיר את אשתו וכו´.
את דברי לעיל כתבתי רק כדי שתסבירי לאבא מדוע לא כדאי לו אפילו לנסות לחתן את בנו(אלא אם בנו נרפא לגמרי וכעדות מומחים) ולאיזה סיבוך הוא מכניס אותו, כולל איסורים או ספק איסורים.
כל טוב