שאלה
לרב שלום
אנו זוג צעיר, בתנו התינוקת בת 6 חודשים נמצאת אצל מטפלת ביישוב שבו אנו גרים. המפלת טיפלה בבתנו הגדולה יותר בצורה משביעת רצון.אנו עובדים קשה שעות רבות מחוץ לבית, ולצערנו איננו מרוצים כלל מטיפולה בבתנו הקטנה. המטפלת הזדקנה מאוד, היא חסרת כוחות, מתלוננת כל הזמן שקשה לה ואנו ממש מודאגים מכך. אנו מעריכים אותה כאשה טובה וישרה, אך חשים שהיא לא מסוגלת יותר לטפל בילדים, אין לה כוחות...אנו רוצים לפטרה, אך חוששים מאוד ממספר דברים. חוששים לפגוע בה, להוציא לה חס וחלילה שם רע ביישוב ע"י כך שידעו שפיטרנו אותה, וכו'. אנו בדילמה קשה מאוד - מצד אחד כמובן חשובה לנו לעין שיעור בתנו התינוקת, ואנו לא חושבים שהיא נמצאת בתנאים המתאימים לה, ומצד שני אנו מעריכים את המטפלת כאדם טוב, ולא רוצים לפגוע בה. האם וכיצד ניתן ליישב את הדילמה שלנו מבחינה הלכתית??
בתודה האמא המודאגת,
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
הדילמה שלכם היא במקומה ! מה שמראה על רגישות ועדינות ואצילות נפש מצידכם. זה מאוד אנושי וטבעי לדאוג לתינוק שהטיפול בו יהי לשביעות רצון .ויש יתרונות למטפלת מבוגרת (כגון ניסיון) ויש חסרונות (כגון לאות ועייפות). אתם צריכם לשקול היטב עם עצמכם את היתרונות ואת החסרונות ולשקלל את ההיבט הכלכלי ואת האלטרנטיבה הקיימת בישובכם כי בכל אופציה אחרת הדילמות לא יעלמו... .
ואם הגעתם למסקנה "שזה לא זה" אז יש לכם לפנות אליה בהדרגה וברמזים ולאחר זמן לקבוע איתה שיחה ולהגיד לה שהחלטתם להפסיק את ההתקשרות איתה ולסכם על מועד מוסכם לפרישה .ויהיה זה נבון מצידכם לכתוב לה מכתב תודה חם שבו תדגישו את הדברים החיוביים שהיא עשתה ואת הצדדים היותר טובים באישיותה. ואולי גם להעניק לה תשורה נאה.
אכן ,בישוב קהילתי יש קלות יתר "להעביר שמועות" אבל מחובתכם לשמור את העיניין הזה בינכם לבינה (ואף לומר לה את זה) ובשום פנים ואופן לא להשתמש במונחים של "אנחנו פיטרנו אותה" וכדומה.
ובכל הזדמנות שתקרה בדרכיכם תשמרו איתה על קשר חם כגון לאפות לה עוגה לכבוד שבת ,לשלוח לה תבשיל בסתם יום של חול ,לברר מתי יש לה יום הולדת או יום נישואין ולהפתיע אותה, לשלוח לה משלוח מנות בפורים ,להתעניין בשלומה תדיר.לפרגן לה בציבור על העבודה שהיא עשתה עם התינוקת שלכם ולומר לה שבזכותה התינוקת רגועה ומתפתחת וכדומה -הכל במינון הנכון ובהזדמנות הנאותה לכך.
בהצלחה,
עוזיאל