פיטום הקטורת - מה קורה שם?

בס"ד

א- אנחנו נוהגים שגם יחיד וגם רבים לא אומרים בזימון "ברוך הוא וברוך שמו".

ב- לעולם לעולם לעולם לא תאמר "שטותי" על דברי חכמים.
לעצם שאלתך. במקרה שיש מספיק זמן - אין כלל דיון שיגידו אחר כך. השאלה היא כמובן למקרה שיש חשש שיעבור זמן קריאת שמע וכאן באה השאלה מה קודם. ומשאלה זו אפשר לגזור הרבה הלכות למקרים שבהם העוסק במצוה פטור מן המצוה שלא יכול לקיים שניהם כאחד.

ג- הברייתא מדברת על כמות ויחסים בניהם. למשל
א) הַצֳּרִי. (ב) וְהַצִּפּוֹרֶן. (ג) וְהַחֶלְבְּנָה. (ד) וְהַלְּבוֹנָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. (ה) מוֹר. (ו) וּקְצִיעָה. (ז) וְשִׁבּוֹלֶת נֵרְדְּ. (ח) וְכַרְכּוֹם. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. (ט) קוֹשְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר. (י) קִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה. (יא) קִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. .

האם אפשר לקחת א) הַצֳּרִי. (ב) וְהַצִּפּוֹרֶן. (ג) וְהַחֶלְבְּנָה. (ד) וְהַלְּבוֹנָה. מִשְׁקַל שלישים וחמש מנה (ה) מוֹר. (ו) וּקְצִיעָה. (ז) וְשִׁבּוֹלֶת נֵרְדְּ. (ח) וְכַרְכּוֹם. מִשְׁקַל שמונה מָנֶה. (ט) קוֹשְׂטְ ששה. (י) קִלּוּפָה אחד וחצי. (יא) קִנָּמוֹן ארבע וחצי.

היחס בניהם נשמר בדיוק כמו שהיה אבל מדובר על פיטמה לחצאין.

ואיך יוצא אחת לשבעים שנה?
זה בגלל שביום כיפור היו לוקחים שלושה מנים ולא מנה כמו בכל יום. והיו לוקחים כן לצורך הקטרת בקודש הקודשים.
משלשה מנים אלו היה חופן הכהן הגדול ומהשיירים שלהם היה נשאר חצי כמו קטרת. "פעמים לששים שנה פעמים לשבעים שנה או סמוך להם לפי שאין כל החפניים שוות" רש"י כריתות ו ע"ב:

ובכן אומר תוס' במסכת כריתות.
דבכל שנה מפטמין ג' מנין יתירין הרי לע"ב שנים - רי"ו מנין. ומחצית שס"ח מנין קפ"ד נשארו ל"ב מנין יתירים.
ובכל שנה שס"ה ורביע יום הרי ע"ב רביעית יום שהן י"ח יום, הסיר אותם מל"ב מנין כי בכל יום נקטר מנה פרס בבקר ופרס בערב - נשאר י"ד מנין. חלקם לע"ב שנים למלא חפניו של כ"ג - יגיע מלא חפניו לכל שנה קרוב לחומש מנה. אבל לע' שנה לא היו יכולין לפטמו לחצאין שא"כ היו חסרים ו' מנה ולא היו יתירים אלא ח' מנים ולא היה מספיק למלוא חפניו:

ולמה חייבים מיתה כי הקטרת היא סוד של מלאך המוות שגילה לו למשה וכך מובא בגמרא שבת פח:

ואמר רבי יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם מה לילוד אשה בינינו אמר להן לקבל תורה בא אמרו לפניו חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה החזיר להן תשובה אמר לפניו רבונו של עולם מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם אמר לו אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה שנאמר מאחז פני כסא פרשז עליו עננו ואמר רבי נחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו אמר לפניו רבונו של עולם תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים אמר להן למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם תורה למה תהא לכם שוב מה כתיב בה לא יהיה לך אלהים אחרים בין עמים אתם שרויין שעובדין
עבודת גלולים שוב מה כתיב בה זכור את יום השבת לקדשו כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות שוב מה כתיב בה לא תשא משא ומתן יש ביניכם שוב מה כתיב בה כבד את אביך ואת אמך אב ואם יש לכם שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנוב קנאה יש ביניכם יצר הרע יש ביניכם מיד הודו לו להקדוש ברוך הוא שנאמר ה' אדונינו מה אדיר שמך וגו' ואילו תנה הודך על השמים לא כתיב מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר שנאמר עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות [אף מלאך המות מסר לו דבר שנאמר ויתן את הקטורת ויכפר על העם ואומר ויעמוד בין המתים ובין החיים וגו'] אי לאו דאמר ליה מי הוה ידע:
וסוד זה של מלאך המוות אם לא עושים אותו כמו שצריך הוא מסוכן כמו שקרא למאתים וחמישים איש שערערו על כהונת משה ואהרון ולקחו קטרת בידם.

(טז) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל קֹרַח אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי יְהֹוָה אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן מָחָר:
(יז) וּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וּנְתַתֶּם עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וְהִקְרַבְתֶּם לִפְנֵי יְהֹוָה אִישׁ מַחְתָּתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַחְתֹּת וְאַתָּה וְאַהֲרֹן אִישׁ מַחְתָּתוֹ:
(יח) וַיִּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ עֲלֵיהֶם אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וַיַּעַמְדוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וּמשֶׁה וְאַהֲרֹן:


(לה) וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת יְהֹוָה וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת:

אבל אם עושים אוה כמו שצריך היא מצילה חיים:
(לה) וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת יְהֹוָה וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת:

ד - לא יודע.

בהצלחה