שאלה
שלום לרב,
אני בן 27,
לא מזדהה כלל עם התפילה כבר 20 שנה, למרות שלמדתי, בטור הנדסי עולה.
התפילה דוחקת אותי למצב לא טבעי ומשעמם. ואלפי המילים שיוצאות מפי בקצב של מאתיים מילים בדקה מרגישות מיותמות ונבובות.
לעולם לא הצלחתי להתמיד על 3 תפילות במניין למשך יומיים ברצף, יתכן שישנם אנשים שזה בשבילם, אך איני חושב שכל הציבור יכול לעמוד בזה.
בהתחשב בכך שתפילה הינה עבודה שבלב, ואני דווקא כן מעוניין שהלב יפעם, אך בצורה הנוכחית - זה פשוט לא עובד.
האם מותר לי לא להתפלל? או לפחות, מבחינה הלכתית , מותר להקל שלא להתפלל במניין? 3 תפילות? להישאר רק עם קריאת שמע ו18 ולהוריד את הקורבנות וכו'? כל אחת מהאפשרויות תקל עלי. אגב, אני כן מתחבר לה' בלימוד אמונה למשל.
תשובה
שלום
אני מבין את התחושה שלך.
אתה חייב להתפלל במניין, ולא לוותר לחולשה שלך.
אל תגדיר את החולשה כערך, אלא תתרומם כלפי דבר ד', תתאמץ ותתפלל בכוונה שלושה תפילות ביום במניין.
תפילה היא יסוד האמונה, היא היחס הפנימי לד' ולרצון האלוקי בעולם.
לא צריך חידושים בתפילות, אלא לחזור על יסודות הרצון, ולהתאים את רצוננו לרצון האלוקי ולאידיאלים האלוקיים שבמציאות- רפואה, גאולה, משפט וכו'.
בהצלחה