שאלה
כבוד הרב, שלום רב...
אז ככה, בלילה תמיד לפני שאני נרדמת אני חושבת על המוות.. אין לך מושג כמה שהמחשבות האלה מפחידות אותי ואין לי מושג למה אני חולמת את החלומות האלה בכלל... כל הזמן אני חולמת או אפילו סתם מדמיינת שאני ח"ו מתה אבל כשקוברים אותי אני בעצם בחיים ואז יוצא שאני מתה תוך כדי יסורים (כי הרי מי שקבור באדמה ללא אוויר לנשימה, מת! בכל אופן אם כבוד הרב יגיד שזה עניין פסיכולוגי, אני לא כל כך אבין כי אני אישית לומדת פסיכולוגיה וניסיתי להיעזר בשיטות של הפסיכולוגים (כגון: לדמיין מחשבות טובות, לחשוב שיגיע המשיח עד שאני אמות וכך כבר תהיה תחיית המתים ותהיה תשובה מלאה וכ"ו..) אם כבוד הרב יחשוב שאני משוגעת, אני אאמין לו כי אני בעצמי חושבת שאני משוגעת עם כל המחשבות האלה שמשגעות אותי. הרב, אני מבקשת שתייעץ לי מה לעשות... אני לא קוראת קריאת שמע שעל המיטה- יכול להיות שיש קשר?! (קראתי כמה פעמים בעבר וזה לא בדיוק עזר..) סליחה על האריכות ותודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
קודם כל זה דבר טוב לחשוב על המוות ולפחד מהמוות, אחת הבעיות שלנו שאנחנו רחוקים ממחשבה זאת וכל חיינו ריקניים לפעמים כי אנחנו לא נותנים דעתנו על כך וכפי שכבר נאמר בפרק אבות:"הסתכל בג' דברים ואין אתה בא לידי עבירה וכו'" ואחד מהם "לאן אתה הולך, למקום עפר רימה ותולעה..."
כמובן שיש כאלו שנוטים לחשוב על כך יותר וחלומות הם בכלל דבר סבוך ביותר שאפילו החוקרים לא מצליחים לרדת לעומקם והרבה חלומות הם בבחינת "חלומות שווא ידברו" ולא כל דבר צריך לגרום לאדם להתרגש ולשנות מאורחות חייו.
אני לא מבין בפסיכולוגיה וגם לא ב"שגעון", אבל אני לא בטוח של דבר צריך לשבץ במשבצת ההגדרתית הזאת או הזאת, יכול להיות שזה דבר זמני שעובר עליך, אולי קראת איזה סיפור כזה על מישהו שניקבר חיי ואינך זוכרת אולי זה חדר אליו לתת ההכרה, הדבר בטח יחלוף עם הזמן והכי חשוב שאת חיה ב"ה.
בברכה