שאלה
קראתי את תשובתו של הרב באתר מורשת כאן:
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=142381
האתר לא נותן לי לכתוב תגובה.
ברצוני לשאול -
הריון של אשה נשואה, נחשב הלכתית כמבעלה. ועל כן, אם הפונדקאית, שנכנסה להריון מIVF (העובר שייך כולו לזוג השני) או הזרעה (פונדקאות "מסורתית", שהביצית של הפונדקאית והזרע של הזוג השני), הילד נחשב שלה ושל בעלה, והזוג השני, מבחינה הלכתית הם הורים "מאמצים", ובגלל זה, הילד לא נחשב ממזר - כי הלכתית, הוא לא שייך לזוג השני.
האם הבנתי נכון? (יותר נכון - האם בעלי הסיק נכון?) ואם כן, וזה הבסיס להתיר פונדקאית נשואה, אז הזוג שמקבל את הילד - בין אם הוא ילד ביולוגי (=DNA) של אחד מהם, שניהם, או אף אחד מהם - צריכים להיזהר בהלכות ייחוד עם הילד שנולד?
(ב"ה זו שאלה תיאורתית, מפני שהתחום הזה תמיד עניין אותי.)
תודה!
תשובה
שלום וברכה
אני לא בטוח שהבנתי את מה שאת כותבת.
את כותבת כי "הריון של אשה נשואה, נחשב הלכתית כמבעלה". מה ההיגיון בכך, אם הזרע אינו של בעלה ?
את כותבת ש"פונדקאות מסורתית", שהביצית של הפונדקאית והזרע של הזוג השני. אולם זרע אינו יכול להיות של זוג, ולא זו בלבד – אלא שפונדקאות כזו אסורה על פי החוק, ורוב מוחלט של פוסקי ההלכה אוסרים אותה.
את כותבת "הילד נחשב שלה ושל בעלה, והזוג השני, מבחינה הלכתית הם הורים "מאמצים", ובגלל זה, הילד לא נחשב ממזר - כי הלכתית, הוא לא שייך לזוג השני" – אולם בדיוק על כך המחלוקת בין הרבנים. יש שיסכימו עם מה שכתבת ויש שלא.
ואת כותבת שהדבר מוביל בהכרח למסקנות בדיני ייחוד – אולם גם זה לא הכרחי.
לפיכך, קשה לי להבין את הנאמר. אשמח מאוד אם תכתבי מחדש את כל המהלך.
כל טוב