שאלה
שלום רב. יש לי בעיה ואני לא יודעת למי לפנות. נדמה שאיש אינו מקשיב.
במשך שלוש השנים האחרונות עברתי שינוי נפשי ורוחני עצום בעקבות לימוד במדרשה. הגעתי לגיל שבו אני אמורה להתחיל לצאת למטרת חתונה, אבל אני מאד חוששת בגלל העבר שלי.אני מאד רגישה ולכן עברתי את גיל ההתבגרות בצורה קשה. עד כדי כך שהיה לי רצון להשליך את חיי מנגד ואף ניסיתי לבצע זאת.כיום אני יודעת שאני אוהבת לחיות ולא מוכנה לוותר על חיי.אני תוהה ומפחדת האם להתחיל לצאת או לעבור טיפול נפשי? ואולי תמיד אשאר עם נפש כזאת רגישה וכל שנותר הוא להשלים עם ההכרח בשמחה ובאמונה?
*יש לציין שאני מודעת לתחושות הייאוש המשתלטות עלי ונלחמת בהן.
תשובה
שלום
נפש רגישה אין משמעותה נטיות אובדניות.
אם נטיות אלו עברו, סביר שהבעייה נפתרה.
מצד אחד, טיפול יאפשר לך להיות בטוחה בעצמך שהכל מאחורייך, ושאכן העתיד מחייך לך.
מצד שני, יש אנשים שנרתעים מאנשים שטפלו בעצמם בתחום הנפשי, וזאת בודאי לא נקודה שתרצי להסתיר מבן זוג עתידי.
אבל מאחר ומן הסתם תספרי לו ביום מן הימים, אחרי שתהיה ביניכם מספיק קרבה כדי שהדבר לא יסכן את הקשר ביניכם, על הנטיות שהיו לך בצעירותך, הוא דווקא ישמח לשמוע שטיפלת בזה ביסודיות, ושהענין מאחורייך.
אז למה לא ללכת לטיפול?
בהצלחה
אלי כאהן