שאלה
שלום חברים(:
אז ככה,ב"ה אני בחורה עסוקה . מאוד אפילו.
נכנסתי להדרכה לשבט הרא"ה ואני כ"כ רוצה להשקיע בהם,יש לי רצון וכח מטורף.
ותראו,אני לא חכמה במיוחד בלימודים.אני כן משקיעה לפעמים ומוציאה ציונים בסדר אבל אף פעם לא הייתי מהגאונות שלא משקיעות ומקבלות 100.ואני כן רוצה לקבל ציונים טובים ושיהיה טיפת נחת להורים שלי..שדי מצפים ממני..
אבל יש לי כ"כ הרבה דברים!הדרכה,חברות,משפחה,לימודים,טיפה זמן לנשמה שלי..וקשה לי כ"כ קשה!
אבא כן רוצה שאני אמשיך בעבודת ה' ולא אתייאש אז למה אני טיפשה בלימודים ובקושי מצליחה?זה מייאש!אני אחת שלא מתייאשת מהר אבל די,נגמר לי הכח.במיוחד שאני רואה את חברות שלי כ"כ מצליחות והם 5 5 ואני לא 5 יחידות..אני פחות מוצלחת,זה לפעמים מבייש אותי,בערך שלי..
קשה לי ממש..
תודה על ההקשבה,אין עליכם!אתם מדהימים!שה' ישלם גמולכם(:
תשובה
שלום לך,
שמחתי לקרוא את שאלתך, המעידה על רצון חזק ובריא.
טוב לשמוע שאת עסוקה בדברים חשובים, שמגוונים את החיים, וגורמים לך הנאה. תקופה זו כל-כך כיפית, וכל כך חשובה, ולכן הבירור שאת מעלה כאן חשוב ונכון. היכולת לשלב בין לימודים, להדרכה, חברות, משפחה, ויתר העיסוקים, זו אומנות גדולה, ולכן צריך לעשות זאת מתוך מודעות, וזהירות.
את כותבת בשאלתך שאת עסוקה. עסוקה מאד אפילו. אז בואי קודם כל ננסה להבין מה זה אומר להיות עסוקה, מתי זה טוב ומתי לא.
הקב"ה הקצה לכולנו 24 שעות ביממה, בהם נוכל לממש את השאיפות והרצונות שלנו. יש אנשים ש24 שעות זה יותר מדי בשבילם, ולכן הם מרשים לעצמם לבזבז חלק מהזמן, אך יש אנשים שרוצים להספיק ולעשות כל כך הרבה דברים כך שהם נמצאים במרדף אחרי כל שניה חולפת. כמו בהרבה דברים בחיים, גם בנושא הזה כדאי לתפוס מקום טוב באמצע.
ב"ה שיש בך את הרצון לתרום לחברה, למשפחה, לחברות, ולהצליח, למענך ולמען הוריך. השאיפה להצליח בכל היא מברוכת, אבל צריך לשים לב גם להשלכות של זה. העיסוקים המרובים צריכים לגרום לך תחושה של עונג, של [מימוש עצמי וסיפוק], ולא ההפך, תסכול ותחושת מחנק.
נסי להתרכז לרגע ולחשוב, האם העומס שאת מתארת, על אף הקושי הנגרם מהצורך לשלב את כל הדברים, האם הוא גורם לך לתחושה של אתגר, ולכן את רוצה ללמוד ולרכוש כלים שיעזרו לך להתמודד איתו בהצלחה ובשמחה, או לחלופין, את מרגישה שהעומס הזה מאיים, ואת מפחדת לכרוע תחתיו.
אם בחרת באפשרות הראשונה, אז בהמשך התשובה מופיעות כמה עצות מעשיות שיכולות לסייע. אבל, אם מרגישה שזה נעשה כבר קשה מדי, אז אני חושבת שכדאי לך להרפות מעט. זה יכול להתבטא בשתי דרכים.
האחת, נסי לחשוב על איזושהי מחויבות הדורשת זמן וכוחות נפש שאת יכולה לוותר עליה. למשל, פעילות העשרה שיש בבית הספר או יציאה על בסיס שבועי עם חברות. כך תרגישי פחות עומס נפשי ושאת רצה מפעילות אחת לאחרת, ויתפנה לך גם עוד זמן להשקיע בדברים שהחלטת שהם החשובים ביותר.
הדרך השניה, היא בכך שתביני ותפנימי שגם אם את רק "בסדר" באיזשהו תחום ולא מצויינת, זה מספיק, ואפילו טוב מאד. למשל, בהדרכה, אז את לא חייבת לעשות כל שבוע פעולת אמצע שבוע, אלא להיות גמישה בהתאם לזמן שלך. או בתחום הלימודי. אני מסכימה איתך שלהצליח בלימודים, ולגרום נחת להורים זה חשוב מאד. אבל בואי נחשוב לרגע, מה זה הצלחה בלימודים? להיות 5 5, כל היום בלחץ סביב הלימודים, ולהלחיץ איתך את כל המשפחה, זה לא בהכרח הצלחה ונחת להורים. הצלחה בלימודים זה שאת תרגישי טוב בבית הספר, תשמחי לבוא אליו ולפגוש חברות, שתדעי איך להתמודד נכון עם הלחץ שגורמים הלימודים, ותחת התנאים האלו תשיגי את המקסימום שלך מבחינה לימודית. הציון במתמטיקה לא בהכרח יקבע אם חייך יהיו מאושרים. לכן, את לא צריכה לדרוש מעצמך להיות טובה בהכל, בשביל לרצות את עצמך ואת האנשים סביבך, אלא [לקבל בהבנה את החולשות], שקיימות בכל אחד, ו[לאהוב את עצמך כפי שאת], על כל יתרונותיך וחסרונותיך.
נסי להימנע מלהשוות את עצמך לחברות מהכיתה. לכל אחת יש את סל ההצלחות והכישלונות שלה, שלרבים מהם הסביבה בכלל לא מודעת. לכל אחת יש את ייעודה וכיוונה בחיים, לשם הקב"ה מוביל אותה. מה שמתאים לאחת לא מתאים לאחרת. אני יודעת כמה זה קשה שלא לקנא, אבל צריך לזכור, שבשורה התחתונה, הקב"ה הוא זה שמחליט במה זוכה כל אחת, ולכן צריך לבטוח בו ובהנהגתו הטובה. הודות לכך, על כל אחת להיות מודעת ליכולותיה, בכל תחום, ולשמוח על כך.
שימי לב, שבן אדם מוצלח הוא זה שמממש את כישרונותיו. לא כל מי שמצליחה במבחן היא מוצלחת, ולהפך, גם מי שאיננה תלמידה מצטיינת עשויה להיות מוצלחת מאד. [אינך נמדדת לפי ציונייך, אלא לפי האופי והמידות שבך.] תעריכי ותשמחי על כך שנבחרת משבט שלם להיות מדריכה (ועוד של שבט הרא"ה..). תחשבי כמה נחת מביאים להוריך הפעילות בסניף וההדרכה, כמה זה תורם ובונה אותך, כמה את תורמת ועוזרת לחברה. יחד עם הלימודים, חשוב להעריך ולהוקיר גם את התחומים האלה, ו[להודות לקב"ה שזיכה אותך ביכולות להיות מדריכה טובה ומנהיגה. ]
בשלב הבא, אחרי שחשבת והשארת לעצמך את העיסוקים שהכי חשובים לך, ואת חושבת שהכל ביחד יגרום לך להיות עסוקה באופן סביר, בואי ננסה לחשוב איך מצליחים לעשות הכל, באופן הכי טוב שאפשר, בזמן המוגבל העומד לרשותך.
המפתח להצלחה הוא [חלוקת הזמן לפי סדרי העדיפויות], והם יכולים להשתנות לפי הזמנים השונים.
אם כרגע את רוצה להשתפר בלימודים, אז קודם כל תקדישי לזה את הזמן הדרוש, ואח"כ תעברי לעיסוקים בסניף וההדרכה. בחודש ארגון למשל, אפשר להרפות קצת מהלימודים. עם המשפחה והחברות אפשר לקבוע [זמני איכות] טובים. סעודות שבת למשל, זה זמן טוב לבלות עם המשפחה. השתדלי לקבוע בכל לילה מה ברצונך לעשות ביום שלמחרת, לפי איך שאת רואה לנכון. נהלי אַת אֶת הזמן שלך, ושלא הוא ינהל אותך. בתקופות עמוסות השתדלי לא לזרום ככה סתם עם היום.
לאחר שחילקת את הזמן עבור כל משימה ומטרה, צריך לחשוב איך אפשר למלא אותו בצורה הטובה ביותר.
מה זה אומר ללמוד? לשבת כל היום מול הספרים והמחברות?
דְעי, בשביל להצליח בלימודים צריך שני דברים: כישרון, והשקעה. ב"ה את הדבר הראשון הקב"ה נתן ל[כולנו] במתנה. אז יש אחת שחזקה באנגלית, ומשהי אחרת שאלופה בלשון, אבל כולנו מסוגלות ללמוד. יש לנו את ההיגיון הבריא, והזיכרון הבסיסי.
יחד עם זאת, רובנו לא זכינו לכישרון מיוחד. אז מה אפשר לעשות? פה נכנס העניין של ה[השקעה] בלימודים. וזה ה[גורם המשמעותי ביותר להצלחה]. להשקיע זה לא אומר לשבת ימים וללילות ולחרוש,אלא זה אומר ל[דעת איך ללמוד]. איך לגרום לעצמי להבין את החומר, איך לשנן אותו כך שיכנס לראש, וליישם את זה.
השקעה בלימודים זה אומר להיות עם היד על הדופק. זה אומר, להיות נוכחת בשיעורים, להקשיב ולדעת איפה נמצאים בחומר. אם הפסדת שיעור אז להשלים בהקדם. אם יש שיעור שהוא קצת קשה ודורש הבנה, אז כמה דקות לפני השיעור כדאי לחזור על החומר כך שכשהמורה תתחיל תדעי על מה היא מדברת ותוכלי להבין אותה לאורך כל השיעור, חשוב להכין שיעורי בית. במתמטיקה למשל, משיעורי הבית לומדים המון.
[לפני מבחן צריך לחשוב לרגע איך אני אוכל להתכונן אליו הכי טוב.] אם זה מבחן שדורש הבנה רבה, כדאי אולי להתכונן ביחד עם חברה שברמה שלך בחומר. ביחד תפענחו את השאלות, תעזרו אחת לשניה, ותעבירו את הזמן ביחד מבלי לסבול. אם זה מבחן שדורש בעיקר שינון, אז לי למשל עוזר לעשות ראשי תיבות לכל הנקודות שאני צריכה לזכור, וכך הרבה יותר קל לזכור, אחותי הייתה מלחינה לעצמה את המשניות שהייתה צריכה לזכור למבחן. לפעמים עוזר לסמן כותרות בצבעים שונים, ואז את נזכרת בנושא לפי הצבע.
לכל אחת יש את תומכי הזיכרון המועדפים עליה, וחשוב לאתר אותם ולהשתמש בהם. לפני מבחן כדאי לשאול את המורה איזה סגנון שאלות יהיו במבחן ואם היא יכולה להביא מבחן לדוגמא, וכך קל יותר להתכונן לפי אופי המבחן.
בקיצור, מה שאני רוצה להגיד זה שלפני שמתחילים לחרוש למבחן, חשוב לחשוב שניה, איך הכי אפקטיבי להתכונן. אפשר להתייעץ לגבי זה עם המורה, שוודאי מבינה בזה ותשמח לתת עצות מועילות לפי ההיכרות שלה איתך, או עם חברה, וביחד תגבשו לכן את הנוסחה להצלחה.
למדת למבחן והשקעת, וקיבלת ציון קצת יותר גבוה מהמבחן הקודם. יופי, נהדר. חשוב להעריך כל הצלחה ושיפור, גם אם הם נראים קטנים, ולדרבן את עצמך להמשיך ולהתקדם. צעד ועוד צעד ועוד צעד בסוף יביאו אותך אל המטרה הסופית.
לסיום, אני רוצה להתייחס לנקודה שבולטת באופן מאד ברור מהשאלה שלך. זוהי מידה מאד חשובה שטיפוח וחיזוק שלה יובילו אותך להצלחה בכל תחום. זהו [הרצון].
אם תרצי באמת להצליח בלימודים, אז תצליחי, בוודאות. אם [תרצי] גם להצליח בלימודים, וגם להיות מדריכה טובה, אז גם בזה תצליחי.
הרצון זה מה שמניע אותנו והוא זה שאומר לנו איך לחלק את הזמן, ובמה להשקיע. לכן חשוב שנתפח אותו כמה שאפשר. הציבי לעצמך מטרות, שאת רוצה מאד, גם בלימודים, וגם בהדרכה. אפשר להתחיל ממטרות קטנות, ולאחר שמשיגים אותם, גם אם זה לוקח זמן, וההתקדמות איטית, צריך לטפוח על השכם ולהמשיך לעודד את הרצון. לרוצות עוד, ועוד.
צריך לשאוב חיזוקים, מהמשפחה, החברות, החניכות. הקיפי את עצמך באנשים טובים שמדרבנים וגורמים לך להוציא מעצמך את כל הטוב שאפשר.
קשה לפעמים, אני יודעת. כולנו נוחלים אכזבות. צריך לזכור, ולשנן בשכל, שהמעידה היא רגעית, ותחלוף מהר. צריך לזכור שאלו רק ניסיונות, עליהם ניתן להתגבר. לכן אסור להתייאש, ואם מרגישים אכזבה גדולה טוב לדבר עם דמות שתבין ותעודד, ותגרום לרצון להתעורר מחדש.
הרבי בתפילה. היא מחזקת את הרצון והאמונה שהכל מאת הקב"ה, ונותנת כוחות אדירים.
מאחלת לך המון הצלחה, ומאמינה ביכולותייך,
מעיין
maayanett@gmail.com