שאלה
שלום כבוד הרב... במסגרת לימודיי על שיבוט בעלי חיים תהיתי מהי עמדת היהדות לגבי שיבוט עוברים (כמובן במידה והמדע יאפשר זאת) לשם למידת מחלות גנטיות או שליטה על התמיינות התאים לתאים שונים לשם ריפוי מחלות והצלת חיי אדם. שמעתי שעד 40 יום מיצירת העובר הוא לא נחשב "חי" או "בעל נשמה" (ולכן ניתן עד פרק זמן זה לבצע הפלות). האם משמעות הדבר היא שעד פרק זמן זה כן מותר להשתמש בעוברים משובטים?
תשובה
אכן צדקת. הנצרות רואה בכל עובר חי גמור, כהלכת בני נוח (רמב"ם, הלכות מלכים) ולכן מתנגדים נוצרים רבים לכל שיבוט. אולם לפי ההלכה היהודית, עד 40 יום אין עובר חי כלל, וזה חופף כמעט לגמרי את ששת השבועות של יצירת העובר לפי הרפואה המודרנית. בהחלט מותר ליצור תאי גזע עובריים לשם ריפוי והצלת חיים, פתרון למחלות גנטיות, ואפילו החלפת איברים פגומים. השאלה אם חכמי היהדות יכולים לשכנע את הנשיא בוש?!