על ראית קרי - לבנים

בס"ד ליקבה"ו

שלום לך בחור יקר!

ראשית אני רוצה להגיד לך שאני מאוד מעריך אותך, את הרצון העז שבך לטהרה אמיתית ולקדושה, את הרצון שלך להתקרב למקום האמיתי שלשמו נוצרנו כולנו.

לפני שמנסים בעזרת ה´ למצוא דרכים להפסיק עם ההטמאות, חשוב מאוד קודם להבין מה היא גורמת.

האיסורים- מה אסור? האיסור הוא [להרהר ביום] כדי שלא יבוא לידי טומאה בלילה. נשאלה שאלה- מה יעשה אדם שלא עלינו נפל והרהר ביום, אך מיד אחר כך עשה תשובה אמיתית ושלמה, האם גם אז הוא יענש אם תצא ממנו שכבת זרע בלילה? [בפשטות- לא]. במילים אחרות, אם אתה יודע בוודאות שלא הרהרת שום הרהור אסור ביום, אין כל איסור בזרע שיצא בלילה. כמובן שהכי חמור אם חלילה מוציאים במזיד, אך על פי דבריך ניכר שעיקר השאלה נסובה על השגגות. ותדע לך שאכן יש פעמים שזה נובע אך ורק מצורך ביולוגי פשוט של הגוף, ולא משום סיבה אחרת, האם גם אז יחייבו אותך? ממש לא.

הטומאה- גם אם אין איסור בכך שהזרע יצא, במקרה שבאמת אין זו אשמתך, טומאה בכל זאת ישנה. חז"ל למדו שיעקב אבינו מעולם לא הוציא זרע עד לזרע שממנו נולד ראובן מכך שכשהוא ברך אותו בערוב ימיו הוא אמר לו "ראשית אוני", ואונו של אדם הוא זרעו. אז אולי לדרגת יעקב אבינו לא תגיע (יש מה להרחיב בנושא, זה לא פשוט שלא מגיעים, אך לא בזה עניננו כרגע), אבל בהחלט שאין מה להבהל כל כך. זה נכון שזה בורא משחיתים, אך אם תכנס בך בעקבות זה עצבות ודיכאון (לא שברון לב, שהוא דבר טוב) זו תהיה השחתה גדולה הרבה יותר, כפי שכבר כתבו רבים מגדולי ישראל.

ועכשיו ננסה בעזרת ה´ למצוא יחד מה לעשות כדי להתרחק כמה שיותר, שהרי אנחנו רוצים כמה שיותר טהרה.

כמה עצות טכניות פשוטות, שניכר מדבריך שכבר הכרת כמה מהן, ובכל זאת נרכז אותן יחד-
א. לישון על הצד (עדיף שמאל, לאו דווקא מהטעם הזה, יותר מצד הבריאות של העיכול). עצה זאת מובאת בהלכה ובאמת אסור לישון במודע על הגב. לבנים, כמובן.
ב. לא לאכול הרבה לפני השינה. גם שתייה קצת קשורה, אבל הרבה פחות.
ג. לא לישון במקום חם מידי, אפשר לאוורר קצת את החדר, או להשיל את השמיכה מעל הרגליים (הרגליים הם אחד האיברים שמשפיעים על חום שאר האיברים, ויש להן משמעות קצת יותר גדולה), במיוחד בקיץ.

כעת לגבי הרהורים עצמם-
ישנן כמה עצות, ננסה למנות כמה מהן. עדיף לך להתחיל מזו שהכי נראית לך טובה מתאימה, וגם חשוב מאוד קלה. לא שאנחנו נגד מאמצים, אבל חשוב להתחיל מהקל אל הכבד.
א. לשמור את העיניים. יש לכך עצות רבות. החל מהעצה לממושקפים שבינינו, להוריד את המשקפיים, דרך עצה לעשות משחק (כל פעם שעצמתי עיני מראות ברע אני מקבל נקודה, וכל כמה נקודות אני קונה לעצמי משהו קטן ונחמד שאני אוהב. זה מוסיף אתגר וכיף), ועד לעצה של הנעם אלימלך, ר' אלימלך מליז´ענסק, בצעטיל קטן, שם הוא כותב בתור הדרכה כללית (שקשורה לדוגמה גם לענווה ולעוד דברים), אך ודאי שהיא גם יעילה לשמירת העיניים, לא להסתכל יותר מד´ אמות של הבן אדם.
אני משער שאתה מבין לבד שהעצה האחרונה היא הקשה והעולה על כולנה, אך אני סומך עליך שתבחר בעצה הטובה בשבילך, אבל זו שבאמת תתאים רק לך. נקודה נוספת שקשורה לכל הנושא- עם הזמן אדם משפר את השיטות ומוצא יותר ויותר את העצות שטובות לו. אז אל תבהל אם בהתחלה לא הכי הולך, פשוט תנסה לראות מה הבעיה.
עוד אפשר לעבוד על מידת הסקרנות, במידה ואתה מהסובלים ממנה (דגש על סובלים, מכיוון שבעיקרון היא מידה טובה). אז גם אם ראינו בזווית העין איזו חצאית ש"הלכה" ברחוב, אז אין כל עניין לנסות לראות אולי זו אחותך. וגם אם זו כן היא, לא נורא, תדברו בבית. שמעתי פעם סיפור על אחד מגדולי ישראל (אמרו לי, רק אני לא בטוח שזה היה הוא, והעיקר זה הסיפור...) שישב באוטובוס ואחרי כמה תחנות התישבה לידו אישה. הוא לא הסתכל עליה יותר מידי והמשיך במעשיו, כשהגיע לתחנה שבה הוא היה אמור לרדת הוא שומע את קולה של אשתו מהכסא הסמוך אומר: "הגענו, צריך לרדת". אז כאמור, אין כל עניין להלחץ ולהשתגע. אתה צריך לראות איפה אתה רואה ומרגיש שמקומך ושם תעמוד ותתקדם עם הזמן.
חשוב לציין שגם אם ראית מישהי בטעות, ואפילו נצנץ בך שמץ של הרהור, אין בכך כל איסור ובעיה, כל עוד לא המשכת להרהר בה.
ב. כעת יותר בבחינה של "עשה טוב", לרומם את האדם- לעסוק בתורה. התורה מזככת והיא ממש מקווה. חצי שעה של לימוד רצוף בלי הפסקה וזו כבר מעלה. שעה של לימוד עוד יותר. הנקודה היא "לטבול" בים התורה בלי לעשות הפסקות. שוב, אל תתחיל ישר ללמוד כל היום בלי לזוז אם אתה רואה שזה לא המקום שלך. תסים טיימר לחצי שעה ואל תתן לחבר הכי טוב להפריע לך. כך תעשה פעם ביום, פעמיים, שלוש, תעביר לשלושת רבעי שעה. צעד אחר צעד ואתה תמצא את עצמך חיש מהר, כשכמעט לא תרגיש, באמצע העלייה. זאת בתנאי שתתמיד ללכת ולהתקדם. חשוב לזכור- כל דקת לימוד הוא עוד יותר קרבה לה´. היא עוד יותר מזככת את הרצון שלנו ומטהרת אותו.
ג. לטבול במקווה. במיוחד אם טובלים כל יום זה סגולה מאוד טובה לטהרת המחשבה.

נניח וחס וחלילה קרה מקרה, וראית טומאה. ראשית ודאי שלא תיפול ברוחך, שהרי זה רצון היצר, ורצון ה´ בדיוק להפך. אז אם תלך אחרי רצון ה´ בזה, ודאי שבכך את מוכיח שזהו הרצון האמיתי שלך, והיצר? הוא בסך הכל נספח לא רצוי לעת עתה.
לאחר מכן יש מספר עצות, כמו ללכת למקווה, לקרוא תיקון הכללי. אבל תכל´ס- רצון ה´ הוא העיקר. מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל. אמר לנו אחד שעד גיל ארבעים לא ידע לברך ורצה לשבור עצמות תלמידי חכמים, והוא התאמץ ושחק ע"י מי התורה את לב האבן שבקרבו עד שגדל והיה למי שרוב מוחלט כמעט ללא יוצא מן הכלל של התורה שבעל פה נאמרה מפי תלמידיו, הלא זה ר´ עקיבא.

ויהי רצון שנזכה שתמלא הארץ דעה את ה´ וכמים לים מכסים, ומי התורה והדעת יטהרו אותנו ואת נפשנו עד שנזכך את גופנו לגמרי,
בהצלחה רבה אחי היקר!
עדיאל

calev72@gmail.com