על מצוות מתוך הרגל ועל מדרשי חז''ל

בס"ד ליקבה"ו

שלום לך שואל יקר מאוד!

ראשית השאלות שלך יפות ונהנתי לקרוא אותן. אקווה שבאמת אוכל לעזור לך בחסד ה´, ושתזכה לעלות על המסילות אל דרך ה´.

א. כתבת שאתה עושה את המצוות מתוך הרגל. קודם כל זה כבר שווה הרבה. סוף סוף, זה מה שה´ ביקש לעשות. ברור שהלב מוסיף הרבה, ובמיוחד שמחה במצווה (שאפשרית גם לאחר מעשה...), אבל ברור עוד יותר שהמעשה כשלעצמו חשוב מאוד מאוד מאוד, ומשמעותו רבה יותר ממה שאנחנו מסוגלים לשער.
לפני המצווה- לפני שאתה עושה מצווה, ולאו דווקא שתי דקות לפני, אלא בכלל, חשוב מאוד להבין ומתוך כך להרגיש את המשמעות של המצווה, את החשיבות שלה ואת הפעולה שהיא פועלת. תקח מצווה אחת. תתחיל בצעד אחד. שאתה יחסית יותר מבין את ההגיון שמאחוריה. אני בכוונה לא נותן דוגמא כי זה שונה מאדם אחד לחברו. תקח את המצווה ההיא, ותתמקד בה. תקרא ספרים שמדברים על החשיבות שלה. עד כמה שהיא עושה נחת רוח לה´. עד כמה שהיא מטהרת ומקדשת את האדם. חשוב מאוד שתקרא בספר שיקרב אותך להבין ולהרגיש את הדברים. תקרא את הדברים תשאל את השאלות שעולות לך, תחפש תשובות, תשאל אנשים. תרגיש את המצווה. תמשש אותה. תריח אותה. תחשוב עליה. זה לבדו מהווה הקדמה טובה מאוד, שיש ביכולתה כדי לעזור לך לעשות דברים ולא מתוך הרגל.
אחרי המצווה- אני בכוונה מדלג לשלב של אחרי עשיית המצוה, ובהמשך אסביר למה. אחרי שעשית מצווה, וגם כאן- לאו דווקא שתי דקות אחר כך, אלא אפילו שנה אחר כך. תחשוב על המצווה שעשית. תחשוב איזה נחת רוח עשית לה´ כשעשית אותה. תחשוב איך כל העולמות העליונים הסתכלו עליך, והקב"ה קרא לכולם ואמר להם: "אתם רואים את הבן המתוק שלי? תראו איך הוא עושה מצווה חמודה כל כך, בהסתר ובחושך גדולים כל כך. תראו אותו!!". באיזו שמחה הקב"ה אמר, כביכול, את המשפט הזה. איזו נחת רוח עשית לו!! גם הדבר הזה יכול להוסיף המון רגש ושמחה.
תוך כדי העשייה- כאן דווקא מדובר על רגע אחד בודד של עשיית המצווה עצמה. הסיבה שהשארתי אותו לסוף היא בגלל שמסיבה מסויימת זה הכי קשה. לא בגלל מאמץ או משהו, אבל פשוט אם לא היית במודעוּת אלא עשית מתוך הרגל, אתה לא תוכל לזכור לשים לב למצווה שאתה עושה, ולכן יש קושי בזה. על כל פנים, כשאתה ניגש לעשות את המצווה, תחשוב שכך אתה ממליך את ה´ בעולם. כך אתה עושה לה´ נחת רוח עצומה "ישראל אשר בך אתפאר", אומר הקב"ה כשאתה עושה את המצווה. ותדע לך, שאם אתה עושה מצווה ככה הקב"ה מתפאר עוד יותר בך (כאמור, הוא מתפאר גם בלי שחושבים על זה...). תשמח תרקוד! אתה ממליך את ה´ על כל העולם. אתה מכריז בכל מעשה קטן שלך- ה´ הוא האלוקים!

ב. ישנן כמה אפשרויות איך חז"ל ידעו את כל הסיפורים שקרו "מאחורי הקלעים". ראשית, ע"י מסורת, משה סיפר ליהושע ויהושע לזקנים וכו´ וכך הדבר עבר מדור לדור עד חז"ל שהעלו את הסיפור על הכתב. שנית, רוח הקודש, קטן שבחכמי הגמרא היה יכול להחיות מתים, ודי פשוט שהוא גם ידע מה קרה שם. הרי הם היו פוגשים את אליהו הנביא ולומדים איתו, וממילא היו להם מקורות טובים לדעת מה קורה "מאחורי הפרגוד". אני חושב שדי בשתי סיבות אלו כדי לתת מענה נאה לשאלה היפה ששאלת.

ג. בעיקרון התשובה לשאלה הזו נתונה במחלוקת. לעניות דעתי, פשוט שהסיפורים קרו, ופשוט שהם באו כדי ללמד אותנו דברים מסויימים.

ד. אני חושב שאם תתחיל עם העצות לגבי קיום מצוות, בשמחה אמיתית, עם רגש אמיתי, ותחיה את זה באמת. האהבה לה´ תבוא מאליה. בנוסף לכך, ניתן להוסיף את עצת הרמב"ם לכך- תתבונן בנפלאות הבריאה. במולקולות ובתאים העדינים. בהרים האדירים, ובשאר הפלאים שהקב"ה הטביע בעולמנו הנפלא. מתוך כך תוכל בע"ה להגיע לידי אהבה. כנ"ל גם לגבי יראה, על אף שהיראה זה פרק שלם אחר בעבודה. אם תרצה תבקש, ואשתדל בע"ה בלי נדר להרחיב עליו.

כל הדברים הללו מהווים עצות קטנות. כדי שהעצות יוכלו להתממש, חייבים להתפלל על זה. ולא פעם ולא פעמיים, לא שבוע ולא שבועיים. תקח שני דברים קטנים וחשובים, נגיד אהבת ה´ ושמחה במצוות (או כל דבר אחר שתעדיף), ותתפלל עליהם בסוף כל תפילה לפני "יהיו לרצון" השני (חוץ מבשבתות). עם הזמן פשוט תראה איך שהתפילה פועלת. גם לפני כן היא פועלת, רק שלא רואים בעין ברורה.

בהצלחה רבה אח שלי בכל מה שאתה עושה, ושנזכה לגאולה שלמה בקרוב ממש ממש,
עדיאל

calev72@gmail.com