על התקדמות בעבודת ה', ועל שירים

בע"ה

שלום,

יישר כח על הבירור שאת עורכת ועל הרצון להתקרב לקב"ה ולעובדו באמת ובטוהר.

[מוזיקה]
יש להבחין. השאלה הראשונה שצריך לשאול על שירים היא מידת הכשרות שלהם. יש שירים רבים שאינם מצטטים פסוקים ואינם מדברים באופן ישיר על אלוקים, אך מאידך אין בהם כל רע. זהו שיר כשר שאין איסור לשמוע. יש שירים שאסור הלכתית להאזין להם – כאלה הנגועים בחוסר צניעות וכדומה.
לגבי שירים כשרים, יש דעות שונות ביחס למקום של המוזיקה בחיי האדם. יש שיאמרו שאין הדבר מוכרח כלל וכלל ואין צורך לפתחו. יש שיאמרו שהתרבות על צורותיה השונות כספרות יפה, מוזיקה, אומנות וכדומה מספקת כלים לביטוי תכני חיים בצורה רחבה ועמוקה. צורות אלו נותנות לרעיונות גדולים ביטוי צבעוני ועוצמתי. הרב קוק מדבר על כך שבמיוחד בעת הזאת, של תחיית האומה בארצה, יש עניין לתת ביטוי לשאיפות העמוקות באומנות המלאה חיים ורגש.
עכשיו השאלה היא, מה את בדיוק מקבלת מהשירים (הכשרים) שאת שומעת?
אם את מרגישה מגמה חיובית ומשמחת, מקדמת, מרחיבת לב ומעשירה דעת, זו השפעה מבורכת, ואומנות השירה עשתה את שלה בצורה יפה. אם את חשה סתמיות או שזה מרחיק אותך מעבודת ה´ שוה לנסות להימנע.

[אלול]
את שואלת איך להרגיש את קרבת ה´ המיוחדת בזמן הזה המוכר כזמן בו "המלך בשדה".
כדי לחשוף את הצמא שלנו לקרבת ה´, כדי לחוש ממש את הקשר בינינו לבין ריבונו של עולם, נראה שנחוצים שני דברים עיקריים:
השלב הראשון הוא ניקיון יסודי שלנו מכל הדברים שמרחיקים אותנו מהקב"ה. ה"מחיצות" האלה שמפרידות בינינו לשי"ת מתוחזקות בין השאר מהחטאים שלנו, שחוצצים ומפרידים. לכן, הפעולה ההכרחית הראשונה היא הטיהור הזה – מחיקת החטאים שכבר נעשו ע"י וידוי (בפה), חרטה וקבלה לעתיד שלא לעשות כן.
השלב השני, הוא לנסות לחזק את הקשר, ולעשות פעולות מקרבות. לאחר התיקון המתבקש של מה שקלקלנו (סור מרע), עלינו להתחיל להעלות את המחשבות, הרגשות והרצונות הקטנים יותר שלנו לגדולים יותר, וקדושים יותר (עשה טוב).
שני אלו קרויים בשם "תשובה". כח התשובה משיב הכל אל האלוקות. התשובה מנקה את פרטי החיים, מסירה לכלוכים, וכך מאפשרת לאור ה´ לשכון בכל. ממילא האדם נעשה מקושר יותר לאלוקות וחש בעוצמה גבוהה יותר את קרבת ה´.
יוצא שהמלצה מבורכת לחוש בקרבת ה´ היא לעשות בדיוק מה שמוטל עלינו בימים אלו - עבודת התשובה.
כשאדם באמת ובתמים חוקר בנבכי ליבו, תוהה מה עשה טוב ומה לא, מתוודה ומתחרט על הרעות, ומקבל על עצמו דרך נקיה וטובה, הוא מקרב עצמו לבוראו וזו תכליתו.

[עבודה פנימית ולא חיצונית]
עצה טכנית שאולי יכולה לעזור: להקציב זמן ולא דפים. להקצות נניח חצי שעה, ולהקדיש אותה לקודש, לא משנה מה ההספק. לי זה עזר ללמוד בנחת ובפחות קוצר רוח (כי ממילא חצי שעה תהיה על זה, וזה לא תלוי בכמה מהר אלמד). עכשיו אפשר להעלות בצדק את האופציה שאולי נסתכל כל כמה דקות בשעון לבדוק מתי מסתיימת החצי שעה הזו...
זה רק מדגיש שעם כל הטכניקות יש צורך כאן גם בעבודה פנימית איטית ותהליכית. של ריכוז במה שאנחנו עושים, של הכנה קצרה לפני שניגשים לכך, של תפילה על חיבור טוב יותר לדבר. לאט-לאט, מאמץ אמיתי בשלושת הכיוונים שהזכרנו יוביל להתקדמות קטנה בכל פעם בע"ה.

בהצלחה רבה!
כאן בשבילך,
אורית.

Orit.kislev@gmail.com