שאלה
שלום רב
התורה פירטה מה הדין של עיר נידחת שאם רב התושבים עבדו עבודה זרה צריך להרוג אותם מדין וביערת הרע מקירבך והרמב"ם רשם גם הלכות בנוגע לעיר הנידחת מתי ואיך מקימים את ההלכה הזאת עכשיו יש גם בגמרא מקום שרושם שעיר נידחת לא הייתה ולא עתידה להיות, ולמה נכתבה? דרוש וקבל שכר כאילו לפי מה שאני מבין אנחנו לומדים את ההלכות האלה כדי לקבל שכר אבל אם היה וקרה מקרה שהתקימו כל ההלכות האלה לפי הדין שהיתה עיר שעבדה עבודה זרה וכו' אז זה יסתור אז מה נגיד שהעיר הזאת לא עיר נידחת כי לא אמורה לקום עיר כזאת זה לא מובן לי
תודה
תשובה
בס"ד
שלום לך,
שאלה טובה שאלת, וכדי לענות עליה צריך לדקדק יותר בדברי הגמרא שהזכרת. הגמרא שם (סנהדרין דף ע"א עמוד א) אומרת כך:
"כמאן אזלא הא דתניא: ´עיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות, ולמה נכתבה - דרוש וקבל שכר´? כמאן - כרבי אליעזר. דתניא, רבי אליעזר אומר: כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת - אינה נעשית עיר הנדחת. מאי טעמא? אמר קרא: ´ואת כל שללה תקבֹּץ אל תוך רחֹבָה ושרפת באש´, וכיון דאי איכא מזוזה לא אפשר וכו´. אמר רבי יונתן: אני ראיתיה, וישבתי על תילה" (וראה שם דיון דומה גם לגבי בן סורר ומורה ולגבי צרעת הבית).
מדברי הגמרא יוצא, שהאמירה שעיר הנידחת לא היתה ולא עתידה להיות, היא רק לדעת רבי אליעזר. רבי אליעזר מציג תנאי שכמעט בלתי אפשרי שהוא יתקיים בפועל - שתהיה עיר שאין בה אפילו מזוזה אחת (משום שצריך לשרוף את העיר וכל אשר בה, והרי אסור לשרוף מזוזות). ולכן זה לא מציאותי שתהיה אי פעם עיר כזו, והעיסוק בה הוא רק כדי לקבל שכר (ולדעתי ה"שכר" הזה הוא גם עניין של לימוד מוסר השכל, כלומר שמלימוד ענייני עיר הנידחת אנחנו יכולים להבין עד כמה חמורה עבודה זרה). לעומתו אומר רבי יונתן שדוקא היתה עיר כזו, וכנראה שהחכמים שהיו אז לא סברו כדעת רבי אליעזר.
אני מקוה שעזרתי. אם נשאר משהו לא ברור, אשמח אם תכתוב לי.
כל טוב,
יוסף
yosefrez@gmail.com