עין טובה

שלום לך חביבתי,
פנית אלינו בלית ברירה,אבל טוב שפנית! זה מראה שלא נח לך במצב הנוכחי, אז את כבר יכולה קצת לשמח בעצמך! אכפת לך ואת רוצה להיות טובה יותר.
זה פתח טוב לשינוי.
ממבט ראשוני נראה כי יש בשאלתך שלושה דברים שמפריעים לך:
1. היחס שלך כלפי חברותייך. 2. הקושי שלך להיות שמחה באמת. 3. התרחקות שלך מהקב"ה.
מדהים איך שלושתם בעצם מתחברים לצירוף מילים אחד: ´עין טובה´.
מכיון שכל הקשיים שהצגת קשורים את יכולה להתעודד ששיפור באחד מהם יגרום לשיפור גם באחרים.

אני חושבת שעבודה שלך מול עצמך תהיה נקודת פתיחה ראויה.
אז בוא נתחיל בשמחה (תרתי משמע).
מסופר על ר´ זושא שהיה חולה ועני מרוד ועם זאת לא היה שמח ממנו. הוא הרגיש באמת ובתמים שלא חסר לו דבר. עד כדי כך שכשבאו לראות בו מודל לאדם המקבל ´ייסורין באהבה´, הוא אמר: טעיתם באדם. לי אין ייסורים, בטח אתם מחפשים אדם אחר. סיפורים כאלה יש לרוב.
השמחה אינה קניין חיצוני. היא לא תלויה במצבינו המשפחתי, החברתי או הכלכלי. כמובן שכל אחד מאלו יכול להשפיע במידה מסויימת על השמחה, אבל השמחה בשורשה ועצמותה, אינה תלויה בשום דבר חיצוני.
איך זה יכול להיות??אנחנו בני אדם, העולם שלנו מלא עליות וירידות. למה שלא נושפע מכך??
אז כן, אנחנו מושפעים מכך. אבל במהות בשורש- שם נמדדת שמחתנו שאינה תלויה בדבר. אם אנו בעלי תפיסה עצמית נכונה. אם יש בנו אמונה. אם אני מאמינים שביסוד הכל טוב והולך אל הטוב- אז אנו אנשים שמחים!


שואלת יקרה,
האם את יכולה להגיד כי את אוהבת את עצמך? או שמא באותו רגע קופצים לראשך אינסוף דברים בהם קשה לך?
האם את רואה בעצמך דברים טובים?
אם תשובתך שלילית או שאת מתקשה לענות, את יכולה להרגיש בנח, רוב האנשים מתקשים בכך. אדם הרוצה להיות שמח צריך להלחם בנטייה זו. צריך לייקר(מלשון יקר) את עצמנו בעני עצמנו.
איך עושים זאת? איך נותנים מקום וכבוד לעצמינו? איך נלחמים בנטייתנו להיות ביקורתיים?
נדרש שינוי בתודעה ובמעשה:
1. בתודעה: בכל בוקר שאנו קמים אנו אומרים : "מודה אני לפניך.. רבה אמונתך". ריבונו של עולם בכל בוקר אומר לך בעצם זה שהתעוררת שהוא מאמין בך.
מאמין שאת חשובה בעולם. שלך באופן אישי יש כל כך הרבה לתת. שאת יכולה להיות לו לשליחה נאמנה. הוא לא רק מאמין בך. הוא הרבה מאמין בך- רבה אמונתך!! יש בנו- בעם ישראל, נשמה טהורה. זהו אותו צלם אלוקים הטבוע בכל אחד מאתנו ולעולם אינו מיטמא. יש בך תבנית אלוקית- ´חלק אלוקה ממעל´ יש בך טוב אינסופי, אהבה, רצונות. זה לא סתם מילות נחמה, זה באמת כך! כל פעם שאת מרגישה רצון לטוב, זו הנשמה שלך, האלוקי שבך. את מבינה את חשיבותך? ריבונו של עולם טבע בך מצלמו. יש כבוד גדול מזה?
מתוך ההבנה הזו ניגשים ל´עבודת השטח´.
2. במעשה: נקודה טובה ועוד נקודה טובה.. שמעת פעם את הצירוף הזה? איננו מושלמים, אם נחפש בעצמינו שלימות תמיד נצא מופסדים וחסרים,רבי נחמן מלמד אותנו שאם נחפש בעצמינו מעט טוב. משהו קטן, פיצפון,שהוא טוב, מתוכו יהיה לנו כח לראות את עצמינו באור חיובי וממילא לפעול טוב!
".. כִּי צָרִיך הָאָדָם לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ, וְלָבוֹא לִידֵי שִׂמְחָה....וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמְּחַפֵּשׂ וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן מְעַט טוֹב
עַל יְדֵי זֶה הוּא יוֹצֵא בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת וְיוּכַל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה
בִּבְחִינוֹת "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ" כַּנַּ"ל
הינו שֶׁצָּרִיך לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן
כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ שֶׁלּא יִפּל לְגַמְרֵי..ויְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ, וִישַׂמַּח אֶת נַפְשׁוֹ בִּמְעַט הַטּוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ
דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ אֵיזֶה דָּבָר טוֹב
וּכְמוֹ כֵן צָרִיך לְחַפֵּשׂ עוֹד, לִמְצא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה דָּבָר טוֹב כִּי בְּוַדַּאי רָאוּי לְהָאָדָם, לְהַגְדִּיל שִׂמְחָתוֹ מְאד בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן
וַאֲזַי כְּשֶׁמְּחַיֶּה וּמְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ
עַל יְדֵי זֶה כַּנַּ"ל אֲזַי הוּא יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וּלְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה´.." (ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפב -)

רק מתוך ההבנה שאנו ייקרים וחשובים בעולם, ומתוך עין טוב על עצמינו- מציאת נקודות טובות, ניתן לשמח ולאהוב עצמינו עד כדי שמחה אמיתית.

הבנות אלו מאפשרות חיבור לבורא עולם, מקור כל הטובות כולן, הוא אשר טבע בנו את צלמו, את הנשמה שבנו שתמיד טהורה. ברגע שרואים את הטוב שבנו, ניתן לאהוב ולהתחבר למי שיצר אותנו ומאמין בנו, ניתן להאמין בחיים, בואדי מתוך הידיעה ש"הכל לטובה", כל מציאויות חיינו מדוייקות להשלמתינו וטובתנו-מתוך כל זה ניתן: "להתפלל ולזמר ולהודות לה´´ (אם תרצי הרחבה בושא תשאלי בהמשך).

וכך בדיוק אענה לך לגבי הסתכלותך על הסביבה. באותו המקור של רבי נחמן רשום: "דע, כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות. ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל-ידי-זה שמוצא בו מעט טוב ודן אותו לכף זכות, על-ידי-זה מעלה אותו באמת לכף זכות.." (ליקוטי מוהר"ן, סימן רפב).
ממש כפי שאנו נדרשים להסתכל על עצמינו בחיוב, כך נדרשים אנו להביט על סובבינו. כאשר נקודת המוצא היא שהאדם ביסודו טוב, ושואף לטוב, שהרי יש בו נשמה אלוקית שכל כולה טוב, אנו מסוגלים לראותו באור חיובי וכך גם לפרש את מעשיו. גם לאדם שמולנו נאמר הבוקר: ´רבה אמונתך´, הוא יקר,ממש כמונו.

מסופר על ר´ לוי יצחק מברדיצ´ב, סנגורם של ישראל, שפעם ראה עגלון מתקן את העגלה שלו תוך כדי תפילה, והתפילין על ראשו, אמר ר´ לוי יצחק, ריבונו של עולם, תראה איזה צדיקים בניך, אפילו בשעת עבודתם הם אינם יכולים בלי התפילין.

עין טובה על עצמינו ועל הסובב, אינה תמימות או התעלמות מהמציאות, זוהי האמת האמיתית, העומק שבאמת מניע אותנו. הטוב הרבה יותר עצמי לנו מהרע.
ר´ נחמן מזכיר לנו לחפש אפילו ´מעט טוב´ ולהתרומם מתןכו.
ר´ זושא ראה בסבל שלו מציאות של טוב. היה לו ברור שהכל טוב והולך אל הטוב, מאחר שזו המציאות שקבע ריבונו של עולם ועל כן, למרות כל קשייו, היה בשמחה תמידית ופנימית.
ר´ לוי יצחק הבין שבעומק יהודי זה, באמת רוצה להיות מחובר וקשור לקב"ה, רק חיי היומיום חיספסוהו, הוא הסתכל עליו מצד הרצון ולא מצד המעשים.
עין טובה זוהי הסתכלות פנימית על השורש, של עצמינו, של הסביבה ושל המציאות.

מאחלת שתזכי לעניים פנימיות כאלה.
הרבה טוב!
פה להמשך בירור.
צופיה.
Tsofia641@gmail.com.