שאלה
הרב שלום. לפני כ- 10 חודשים נפרדתי מאדם שאז היה חבר שלי , הפרידה היתה מלווה בלחץ רב מהסביבה (ובמבט לאחור ב"ה שלחצו עלי להפרד...). באותה תקופה חזרתי ואמרתי מתוך סערת רגשות ש"אני לא אתחתן השנה/ שנה עכשיו אני לא רוצה להתחתן". לא נדרתי מפורשות אך אמרתי זאת בלהט ובנחרצות(לכאורה, שכן זו היתה אמירה בשעת משבר). ב"ה כיום יש לי חבר, בחור ירא שמיים ומקסים ואנחנו רוצים להתחתן אך יש עיכובים (מצד הורי שמנסים למנוע קשר זה). מעבר לשאר הדברים שאנו מנסים לעשות בעניין, עלה בי החשש שמא דברי בשנה שעברה גרמו לעיכוב והיו מעיין נדר. שאלתי היא האם עלי לעשות התרת נדרים בעניין זה? תודה רבה.
תשובה
ב"ה
שלום.
לא צריכה לעשות התרה על המשפט הזה.
ואין שום קשר בין הדברים.
עיכובים תמיד היו ותמיד יהיו כי כך דרכו של עולם.
את צריכה להתמודד עם המצב ועם העיכובים בצורה ישירה לוגית ולא לחפש כל מיני דרכים "לעקוף" את הבעיה .
אז מה עושים?
1)פועלים את הפעולות הנכונות והנחוצות.מה שצריך לעשות עושים ומה שצריך להגיד אומרים.
2)מתפללים להשם וקוראים תהילים.
אין לך מה לפחד משום מזל רע שרודף כי השם שומר עלייך ואוהב אותך מאוד.
"חונה מלאך השם סביב ליריאיו ויחלצם-טעמו וראו כי טוב השם" "כי מלאכיו יצווה לך לשמורך בכל דרכך".
יש קרטריונים ברורים מאוד מבחינה הלכתית שעליהם יש להקפיד ואותם יש לבצע כגון שתפילתו של אדם נשמעת כשהוא מתפלל בציבור.
כדאי לך לשים ליבך לדברי הנשר הגדול ברמב"ם הלכות תפילה פרק ד
הלכה א
חמשה דברים מעכבין את התפלה אע"פ שהגיע זמנה, טהרת ידים, וכיסוי הערוה, וטהרת מקום תפלה, ודברים החופזים אותו, וכוונת הלב.
ורמב"ם הלכות תפילה פרק ה
הלכה א
שמונה דברים צריך המתפלל להזהר בהן ולעשותן, ואם היה דחוק או נאנס או שעבר ולא עשה אותן אין מעכבין, ואלו הן: עמידה, ונוכח המקדש, ותקון הגוף, ותקון המלבושים, ותקון המקום, והשויית הקול, והכריעה, והשתחויה. "
בהצלחה,
עוזיאל