שאלה
שלום רב, ראיתי בשו``תים שמצד אחד, ההלכה המקובלת אוסרת על מתן עזרה מצד הבעל לאישה בזמן הלידה משום דיני הרחקות. מצד שני, ההלכה מתירה לחתום על מתן אפידורל בשבת. אינני מבין כל כך את ההבדל בין הדברים. למיטב ידיעתי, ההיתר לחתום על מתן אפידורל בשבת מסתמך על הגמרא שמתירה להדליק ליולדת אור בשבת במקום שההדלקה יכולה להרגיעה אותה גם במקרה שהיולדת היא עיוורת. ברור שמתן אפידורל לא מציל מסכנת חיים אלא רק מסייעה בכאבים. אינני מפחית מסיוע כזה שהוא מבחינת הצלה ממש לחלק מהנשים, אך בכל זאת ברור שלא מדובר בהצלה מפיקוח נפש. אם ישנו היתר לעבור על מלאכת כתיבה בשבת מדאורייתא כדי להקל על היולדת, למה צריך לשמור על דיני הרחקות בזמן הלידה שהם מדרבנן כשברור שנוכחות הבעל בזמן הלידה ועזרה פיזית מצידו מקילה מאוד על היולדת. בנוסף, דיני הרחקות הם גדרים של חכמים שאנו יודעים את סיבתם - כדי שלא יבואו לידי תשמיש. ברור שבזמן לידה אין חשש זה.בנוסף, נגיעה אסורה לפי מיטב הבנתי רק במקום שיש חיבה ובלידה ברור שאין זאת נגיעת חיבה.
אם כן, למה אי אפשר להתיר את עזרתו הפיזית של הבעל בזמן הלידה על סמך השיקולים שמניתי לעיל? אני שואל את שאלתי לא על מנת לקנטר אלא כדי לקבל תשובה אמיתית. בכבוד רב,
תשובה
שלום רב.
איני מכיר את השו"תים שעליהם כתבת לכן אני רק יכול לשער את הטעם שלהם.
באשר לטענתך שמדובר רק על הרחקות מדרבנן, יש בשאלה זו מחלוקת ראשונים בין הרמב"ן והרמב"ם האם איסור קרבה לעריות הוא מהתורה או מדרבנן.
באשר לטענתך שמאחר שאנו יודעים את הטעם אנו יכולים לסמוך על כך שבמקרה מסוים הטעם לא קיים כדי ולהניח שזה לא נאסר, אין הטענה זו בהכרח נכונה בכל מקרה, משום שבמקומות רבים בין בדאורייתא בין בדרבנן הדין אינו תלוי בכל מקרה בטעם והסיבה שניתנה לו, ונדרש לבדוק בכל מקרה לגופו האם הפוסקים הגבילו את תחולת הדין בטעמו.
באשר לטענתך שחילול שבת אינו חמור פחות מקרבה לעריות, הדבר לא פשוט כל כך משום שחז"ל אמרו שביחס לעריות ויש אומרים אף באביזרייהו של גילוי עריות (ראה סנהדרין עה) נאמר שאין הם דוחים פיקוח נפש.
באשר לטענתך שהאיסור של נגיעה אינו אלא בנגיעה של חיבה, בכך אתה צודק, [והכוונה היא לחיבה של אישות דוקא, שהרי חיבה של קרבת אב לבתו או אם לבנה אינה אסורה, ומותר ואף מצוה לשמח את ההורים בחיבוק וכדו']. אך לעניננו הש"ך פסק במפורש שאסור לאדם לבדוק את הדופק של אשתו כשהיא חולה, למרות שלא מדובר על מגע של חיבה, ואמנם הקשו על דברי הש"ך הללו, את הקושיה הנ"ל, אך כנראה הש"ך חשש שמגע כזה שאינו של חיבה יכול להגיע לידי חיבה. בכל אופן שמעתי שמחמת הטענות שהעלית יש שהתירו לסייע במקרים של חשש לשלומה של היולדת, אך תוך השתדלות לעשות זאת במגע של הבגד ולא בגוף ממש
התשובה ניתנה ע"י הרב ברוך קהת.